הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת בהר בחקותי
"ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוקיך" (ויקרא כה, יז) ופירש"י "כאן הזהיר על אונאת דברים שלא יקניט איש את חבירו".
מקור הדברים בגמ' ב"מ (נח ע"ב) שיש איסור אונאת דברים, שאסור לומר לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים, או אם היה בן גרים אל יאמר לו זכור מעשה אבותיך.
עוד אמרו במשנה ב"מ (שם) לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח.
האם מותר לברר מחיר בחנות שלא על דעת לקנות
נפסק בשולחן ערוך (סי' רכח סע' ד) לא יאמר לו בכמה אתה רוצה ליתן חפץ זה והוא אינו רוצה לקנותו.
ובטעם הדבר ביאר המאירי ב"מ (שם) מכיון שגורם אכזבה למוכר, שחושב שימכור ולבסוף לא מכר, נמצא שמצערו ועובר באיסור אונאת דברים.
ולכן אסור לברר אצל המוכר מחירים כשאין בכוונתו לקנות את החפץ.
אמנם איסור זה נאמר רק במוכר שהוא בעל הבית של החנות, אבל אם המוכר הוא רק עובד בחנות ומקבל משכורת קבועה שאינה תלויה בכמות המכירות – מותר לשאול אותו מחירים מכיוון שאינו מצער אותו, משום שלא אכפת לו אם בסוף קנה או לא קנה.
היתר זה אמור רק בתנאי שלא יעסיק את העובד יותר מידי, וכן שלא יהיה על חשבון לקוחות אחרים, אלא יברר באופן שסביר להניח שבעל הבית אינו מקפיד על כך.
האם מותר לברר מחיר בשביל למצוא את המחיר הזול ביותר
עפ"י הנ"ל נראה שכאשר רוצה לברר מחיר בחנות בשביל למצוא את המקום הזול ביותר [ולקנות בו], צריך לומר למוכר לפני שמברר את המחיר שהוא בודק לשם כך, אך אם המוכר אינו בעל החנות מותר, וכנ"ל.
האם מותר לברר מחיר בשביל לפתוח עסק דומה או בשביל להשוות מחירים לחנותו
אמנם אם מטרת הבירור היא משום שרוצה למכור בחנותו או בביתו חפץ זה, או שרוצה לפתוח חנות ורוצה לברר מחירים, באופן שסביר להניח שבעל הבית אינו מסכים לכך – באופן זה אסור לשאול אף את העובד.
לרפואת הרך הנולד בן בלה