הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
רבים נהגו להוסיף בהו"ר מאכלים נוספים [מעבר למה שאוכלים בחוה"מ] כמו בסעודת יו"ט.
לכתחילה יש להתחיל לאכול את סעודת הו"ר לפני חצות, ואם לא הספיק אפשר להתחיל עד שעה עשירית, ואם התחיל אחר שעה עשירית אין להרבות בסעודה ומצוה לאכול רק שיעור מעט יותר מכביצה פת.
בחורים שמגיעים לישיבה בערב שמחת תורה והם עייפים כי היו ניעורים בליל הושענא רבה – אסור להם לישון מחוץ לסוכה ואין זה נחשב מצטער, כי בעשיית הסוכה אין פטור מצטער.
נוהגים להתיר את אגד הלולב בהו"ר. יש הנוהגים להתירו קודם נטילת הלולב ויש הנוהגים לאחר הנטילה קודם הלל, ויש הנוהגים לאחר הלל קודם הושענות, ומי שאין לו מנהג יסיר את הטבעות לאחר הנטילה לפני אמירת הלל.
ביום הו"ר נהגו ליטול ערבה, ואף שמן הדין די בערבה אחת נהגו ליטול ה' ערבות עפ"י האריז"ל.
נוהגים לקשור את חמש הערבות יחד, ויותר טוב לקושרן בגבעול ערבה שלא השתמשו בה לנטילת לולב, ומי שאין לו גבעול ערבה יכול לאגוד בעלי לולב שלא השתמשו בו או בגומיה, אך אז יש להיזהר לאחוז בערבות ולא באגד ע"מ שלא תהא חציצה.
ניתן להשתמש בב' הערבות של הלולב ולקיים בהן את דין נטילת הערבה.
אף שמן הדין מותר שכמה אנשים שונים יחבטו את אותן הערבות כמה פעמים, נהגו שכל אחד יחבוט ערבות המיוחדות לו, ומי שאין לו אפשרות יקל כעיקר הדין.
אף נשים חובטות ערבה [אך בנות ספרד לא נהגו בזה], ואף נהגו לחבוט עבור תינוק בן יומו, אך אין צריך לחבוט עבור עוברים.