הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת ויחי
"וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם" (בראשית מז, כט)
פירש רש"י "חסד ואמת – חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול".
נאמר בגמ' (כתובות יז.) "תנו רבנן מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת", וכך נפסק בשו"ע (יו"ד סי' שסא ס"א) "מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת. למאן דמתני לאחרים – אין לו שיעור, אפילו יש עמו כמה אלפים, מתבטל בשבילו, ולמאן דקרי ותני, דהיינו כשקרא ושנה ועדיין לא שנה לתלמידים – אם יש שישים רבוא אין צריך להתבטל בשבילו. למאן דלא קרי ותני – כיון שיש לו מי שיתעסק עמו אין צריך להתבטל בשבילו, והוא שיש שם עשרה".
ומעתה צריך ביאור מה טעם ההיתר שאין נוהגים לבטל תלמוד תורה עבור כל יהודי שקרא ושנה. ויש לבאר זאת בכמה טעמים:
א: משום שלא יודעים מתי ההלוויה תתחיל בפועל, כיון שבדר"כ יש הספדים בהתחלה, ואין חיוב ללכת להספדים אלא רק להלוויה.
ב: משום שאינו רואה את ההלוויה יוצאת, דכל החיוב הוא רק כשרואים (עי' אבהע"ז סי' סה מח' ח"מ וב"ש לגבי חופה, אך טעם המנהג להקל בזה בהלוויה הוא ע"פ ה"עמק שאלה" שאילתא יד ב, לד ב).
ג: משום שהעוסק בשימוש תלמידי חכמים לא צריך ללוות את המת, ולימוד גמ' בעיון והבנה נחשב שימוש ת"ח (עי' תוס' כתובות יז. בשם הר"י מקורביל, רש"י ברכות מז: ד"ה שלא שמש ת"ח, ב"מ לג: ד"ה אלו ת"ח, סוטה כב. ד"ה ולא שמש ת"ח, וע"ע ב"ב קמה, אור שמח פ"א מת"ת).