הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
דיני משתה ושמחה בפורים קטן:
כתב הרמ"א (סי' תרצז) "יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון, ואין נוהגין כן, מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים, וטוב לב משתה תמיד".
מובא בלקט יושר (עמ' קנט) שהתרומת הדשן היה מוסיף תבשיל בסעודת פורים קטן. ויש שנהגו לשתות מעט יין ביום זה.
את ריבוי הסעודה יש לעשות ביום פורים קטן, ולא בלילה, מפני שסעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובה.
אף השנה, שפורים קטן חל בערב שבת, יש להרבות בסעודה, ומ"מ לא ימלא כריסו משום כבוד השבת (מועד לכל חי, סי' לא סע' כב).
אם יאמר שירות ותשבחות בסעודת פורים קטן, יהיה זו סעודת מצווה לכו"ע (שע"ת שם, עפ"י סי' תרע ס"ב).
[מקור המנהג להרבות במשתה ושמחה בפורים קטן הוא מלשון המשנה "אין בין אדר ראשון לאדר שני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים", ומדויק שלעניין משתה ושמחה שני החודשים שווים (עי' תוס' מגילה ו:)].
משתה ושמחה למוקפין:
המשנ"ב (שם ס"ק ד) פסק שאף המוקפין ירבו בסעודה בי"ד אדר א ולא בט"ו. אמנם יש הסוברים שהמוקפין ירבו בט"ו (עי' תוס' דלעיל, וכן עי' בלוח א"י וצ"ע).
השנה, שט"ו אדר א חל בשבת, ריבוי המאכל ייעשה ע"י הוספת תבשיל, וכפי הנהוג בשבת ר"ח (לוח א"י).