הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת ויקהל
השבת, פרשת ויקהל, מאחר וראש חודש חל ביום ראשון, האוכל בסעודה שלישית פת לאחר צאת הכוכבים ייכנס לספק בברכת המזון, האם צריך לומר רצה וגם יעלה ויבוא (עי' משנ"ב סי' קפח ס"ק לג).
ולכן, לכתחילה יש לסיים את אכילת הפת לפני השקיעה, ועכ"פ לא לאכול פת לאחר צאה"כ. שאר מאכלים מותר לאכול כרגיל.
שבת מברכין חודש אדר ב. מכריזים "ראש חודש אדר השני יהיה ביום…" (סי' תכז ס"ק ג).
בשבת זו קוראים פרשת שקלים. ויש לעיין האם קוראים הפטרת 'מחר חודש' (בשמואל ב') הנקראת בדרך כלל בשבת ערב ר"ח, או שקוראים הפטרת פרשת שקלים (במלכים ב').
הנה אם קריאת פרשת שקלים יוצאת בשבת ר"ח, סדר הקריאה הוא פרשת שבוע, פרשת ראש חודש ופרשת שקלים. וכתב המשנ"ב (סי' תרפה ס"ק ג) שמפטירים רק הפטרת שקלים ולא הפטרת ר"ח, אע"פ שהפטרת ר"ח תדירה יותר, "משום דמשקלים סליקו בתורה, ומפטירין בה". כלומר, ההפטרה צריכה להיות מעניין הקריאה האחרונה שקראו.
אמנם יש לעיין לעניין הפטרת 'מחר חודש', דהפטרה זו לעולם אינה מעניין הקריאה [שהרי רק בר"ח יש קריאה מיוחדת בתורה, אך בערב ר"ח לא קוראים בתורה פרשה נוספת].
ומעתה יש לעיין האם כאשר ר"ח אדר חל ביום ראשון [וכבשנה זו], יפטירו פרשת שקלים, כיון שהיא מעניין הקריאה האחרונה שקראו בתורה, או שמא סברא זו 'להפטיר מעניין הקריאה האחרונה' לא דוחה את הפטרת 'מחר חודש', משום דהפטרה זו נקראת תמיד שלא מעניין הקריאה, ותמיד היא דוחה את ההפטרה שמעניין הקריאה [היינו, את הפטרת פרשת השבוע].
ולמעשה מבואר בתוס' (מגילה לא. ד"ה מפטיר) שבשנה שר"ח אדר חל ביום ראשון, מפטירין רק הפטרת שקלים, ולא הפטרת 'מחר חודש'. וטעם הדבר הוא מפני שבהפטרת שקלים כבר מוזכר עניין ראש חודש [ועי' במהרש"א שם, ועי' במאירי (מגילה כט) שכתב שעניינה של הפטרת 'מחר חודש' היא ולהכריז שמחר יש ראש חודש].
אמנם יש מבני ספרד הנוהגים להזכיר את הפסוק הראשון והאחרון של הפטרת 'מחר חודש' (עי' שו"ת קב חיים ארנרייך, סי' סב).