הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
דיני דבר חריף – חלק א:
אתמול התבאר כי בדין נ"ט בר נ"ט התחדש כי מאכל פרווה שהתבשל בכלי בשרי בן יומו, מותר לבשלו או לחממו בכלי חלבי לכתחילה, מאחר ואינו נאכל עם החלב עצמו אבל דבר חריף שנחתך בסכין בשרית או התבשל בכלי בשרי שנתערב בחלב אסור באכילה, אסור אף לחממו בכלי חלבי, ואם נתבשל בכלי חלבי נאסר, וכן להיפך.
והטעם כי כל דין 'נ"ט בר נ"ט' שהטעם השני הוא טעם קלוש, ואם נתערב בחלב מותר, נאמר רק בתפוח אדמה או בכל דבר אחר שאינו חריף, אבל בדבר חריף התחדש שאין דין 'נ"ט בר נ"ט', כי יש כח בדבר החריף להוציא את עיקר הטעם מהכלי, ולכן אין זה נחשב 'נ"ט בר נ"ט' אלא תמיד נחשב כטעם ראשון.
ולכן, אם דבר חריף התבשל בסיר בשרי או נחתך בסכין בשרית – אף שהתערב כבר בחלב – גם בדיעבד אין לאוכלו.
הלכה נוספת התחדשה בדבר חריף, שלמרות שתמיד דבר קר אינו בולע ומבליע, דבר חריף מבליע על ידי דוחק של סכין אע"פ שהוא קר.
ולכן, אם חתכו בצל בסכין בשרית (שחתכו בה בשר חם בכלי ראשון) – הבצל נהיה בשרי.
הלכה נוספת התחדשה בדבר חריף שאין בו דין נותן טעם לפגם, ולכן אם הוא נחתך בסכין בשרית, אפילו שהיא אינה בת יומה – אין לאוכלו עם חלב, ואם נתערב החריף בחלב – אסור לאוכלם יחד.
ודין זה שאם נתערב החריף בחלב אסור לאוכלם יחד, הוא דווקא כשהמאכל החריף נחתך בסכין שהיא ודאי בשרית, דהיינו שחתכו בה בעבר בשר חם בכלי ראשון, או שחתכו בה בשר וחריף יחד, אך אם יש ספק אם חתכו בשר חם מכלי ראשון אזי אין לסכין דין בשרי, ואם הדבר החריף שנחתך בו נתערב בחלב – מותר באכילה.
מחר יתבאר בס"ד פירוט המאכלים החריפים, ודעת הפוסקים עד היכן מתפשט טעם הסכין בדבר החריף.