הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת עקב
"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת השם אלוקיך עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים ח, י)
שאלה: האם אדם שאינו זוכר אם בירך ברכת המזון צריך לחזור ולברך.
תשובה: אם אכל ושבע – הוי ספק דאורייתא, וחוזר ומברך, אף אם השביעה היא לא מפת אלא מדברים אחרים, ואף אם לא שתה מים בסעודה.
ואם אכל ולא שבע, הוי ספק דרבנן, ואינו חוזר ומברך.
אך ראוי לירא שמים המסתפק אם בירך ברכת המזון, שאף אם לא אכל אלא כזית והתחייב מדרבנן בלבד, שייטול ידיו שנית (ללא ברכה) ויברך המוציא, ויאכל כזית ויברך ברכת המזון (משנ"ב סי' קפד סקט"ו בשם החיי אדם כלל מז, וראה הטעמים במקור במקור).
מקור: מש"כ "ראוי לירא שמים המסתפק וכו' " הוא מכמה טעמים:
א. כיון שיש אפשרות להימלט מהספק, ראוי לעשות כן ולא להקל.
ב. לא אמרינן ספק דרבנן בדבר שעיקרו מן התורה.
ג. לא אמרינן ספק דרבנן לקולא היכא דאיכא חזקת חיוב.
וראה הרחבה באזמרה לשמך גיליון 177.
שאלה: אדם המסופק אם בירך ברכת המזון באופן שיותר נראה לו שכן בירך, האם יחזור ויברך.
תשובה: אינו חוזר ומברך.
מקור: כיון שיותר נראה שהוא כן בירך, הוי רוב שבירך ומיעוט שלא בירך, ואזלינן בתר הרוב ואינו חוזר ומברך (עי' אזמרה לשמך שם).
שאלה: האם קטן המסופק אם בירך ברכת המזון צריך לחזור ולברך.
תשובה: חוזר ומברך.
מקור: אף שקטן חייב רק מדרבנן, וספק דרבנן לקולא, מ"מ כיון שלכשיגדיל יהיה צריך לחזור ולברך באופן זה, אף את הקטן מחנכים לחזור ולברך.