דיני תענית ערב ראש השנה

יום רביעי כט' אלול תשפ"ד

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

דיני תענית ערב ראש השנה:

"נוהגים להתענות ערב ראש השנה" (שו"ע סי' תקפא ס"ב).

מי שהצום קשה לו, או שע"י הצום יתקשה ללמוד, או שהצום יגרום לו קושי בר"ה – אינו צריך לצום [אם אינו יכול לשמוע סיום, כדלהלן], ולכן נשים מקלות בזה.

זמן סיום התענית: בני ספרד המתענים יתענו עד הקידוש לאחר צאת הכוכבים, אך לבני אשכנז אסור להתענות כל היום אלא יש הנוהגים להתענות עד פלג המנחה, ועליהם להתפלל מנחה קודם אכילתם, ולומר 'עננו', וידלגו את המילים 'ביום צום תעניתנו'.

יש הנוהגים להתענות רק עד זמן מנחה גדולה, ועליהם להתפלל מנחה ולומר 'עננו' כנ"ל ואח"כ יאכלו. ויש שאין מקפידים להתפלל מנחה קודם האכילה, ואין ממתינים עד זמן מנחה גדולה, אלא ממתינים רק עד חצות ואוכלים. והמנהג הנפוץ הוא שאוכלים לאחר מנחה גדולה.

תענית זו אין צריך לקבל במנחה שלפניו, ומי שקיבל בסתמא, צריך לצום עד צאת הכוכבים. ולכן מי שחושש שכיון שבזמננו שלא כולם נוהגים לצום צריך קבלה בתפילה, עליו לומר בפירוש עד מתי מקבל את התענית.

בתענית זו מותר לשטוף את הפה, אך יש להקפיד שלא לבלוע מים.

אם הזדמנה לפניו סעודת מצוה [דהיינו סעודת ברית או פדיון הבן ויש מקילין אף בסעודת סיום מסכת], רבים סוברים שבאופן זה נפטר מהצום.

בסעודת סיום מסכת, אם שמע את הסיום אך לא אכל בסעודת הסיום, נראה להקל שנפטר מהצום.

אם לא שמע את סיום המסכת ובא באמצע סעודת הסיום, נראה להקל שמותר לו לאכול.

מי שלא השתתף בסעודת המצוה אלא שלחו לביתו מסעודת מצוה, אינו יכול לאכול.