הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
מדיני נטילת לולב:
א. כשמקיימים מצוות לולב, צריך לקחת את הלולב ומיניו ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל, ולחברם בשעת הנענועים [איטר יד – לדעת הרמ"א יטול את הלולב ומיניו ביד שמאל ואת האתרוג ביד ימין, ולדעת השו"ע דינו ככל אדם]. אם נטל את שניהם ביד אחת – צריך לחזור וליטול בלא ברכה, ועל כן יקפיד בשעת אמירת ההושענות להחזיק הד' מינים בשתי ידיו ולא ביד אחת.
ב. מאחר וצריך לברך 'עובר לעשייתן' יש לברך על האתרוג כשהוא הפוך [העוקץ למעלה, וייזהר שמלכתחילה ייקח את האתרוג כך], ולאחר הברכה יהפוך האתרוג וינענע [ויש הנוהגים כדעת הגר"א ליטלו רגיל, ולכוון להדיא שלא לצאת ידי חובה עד לאחר הברכה, ורבים מבני ספרד נוהגים ליטול הלולב, לברך, ולאחמ"כ ליטול את האתרוג].
ג. אישה הנוטלת לולב, צריכה להסיר טבעותיה לפני נטילת לולב, ואם לא הסירה – תיטול שוב בלא ברכה, אולם גבס או רטייה שקשה להסירן מהיד – אינם חוצצים.
אגד ארבעת המינים:
א. מצוה לאגוד את הלולב, ההדסים והערבות יחד בקשר גמור [קשר על קשר], ואיגוד זה ייעשה ע"י גבר שהגיע לגיל מצוות.
ב. לדעת המשנ"ב קוישלעך הוי קשר גמור, אך דעת החת"ס והביכורי יעקב שקוישלעך לא הוי קשר גמור, וצריך שיעשה קשר על קשר ממש, ונהגו לעשות את הקשר על קשר בעלה לולב [שעדיין לא השתמשו בו].
ג. רבים מהפוסקים סוברים שלא די בכך שעושה טבעת סביב הקוישלעך ותוחב את ראש הטבעת בתוך הלולאה, אלא צריך קשר על קשר ממש.
ד. צורת הקשירה [אף לאיטר יד]: יעמיד את שדרת הלולב למול פניו, ויקשור את ההדסים מימין הלולב ואת הערבות משמאלו [ולנוהגים כהאריז"ל יש בזה מנהג אחר].
ה. יתחוב את ההדסים והערבות לתוך הקוישלעך, כיון שצריך שיהיו בתוך ידו בשעת הברכה [ולא מועיל אחיזת הקוישלעך אם ההדסים והערבות נמצאים למעלה מאצבעותיו].
ו. יש להקפיד שההדסים יהיו גבוהים יותר מהערבות.
ז. מלבד האגד הנ"ל [-הקשר גמור דלעיל] נהגו לעשות סביב הלולב לבדו שלוש טבעות נוספות, אמנם ייזהר שהטפח העליון בלולב יהיה פתוח ולא יהיו בו טבעות כלל.
ח. שדרת הלולב [ולא די בעלים לבד] יש לה לעמוד באופן הגבוה טפח מההדס והערבה.