דיני אכילה בסוכה חלק א

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

דיני אכילה בסוכה חלק א:

א. אכילת פת דגן שיש בה יותר משיעור כביצה, חייבת בסוכה. ויברך קודם אכילתו 'לישב בסוכה' [לאחר ברכת 'המוציא'].

ובבני ספרד יש הנוהגים כנ"ל, אך המנהג הנפוץ הוא לברך 'לישב בסוכה' בעמידה ולאחמ"כ מתיישבים ומברכים 'המוציא'.

ב. פת הבאה בכיסנין [עוגות וכד'] דינה כדין פת, שאם אוכל ממנה יותר מכביצה חייב בסוכה. ונחלקו הפוסקים אם מברכים על כך או לא, והנכון שיברך עליה אבל יתעכב בסוכה אחר גמר האכילה [ובשבת ויו"ט הדין שונה, יש אופנים שאין צריך להתעכב, כמבואר בגיליון אזמרה לשמך].

וצריך שיברך 'לישב בסוכה' קודם ברכת מזונות כדי שלא יפסיק בין הברכה לאכילה לדעת הפוסקים שאין מברכים על פת זו. ורבים מבני ספרד מברכים רק על שיעור של ארבע ביצים.

ג. תבשיל העשוי ממיני דגן [אטריות וכד'] – אם יש בו יותר מכביצה, נכון שלא לאוכלו מחוץ לסוכה [ובכל אופן אין לברך עליו 'לישב בסוכה'], ואם קובע עליו סעודה חייב בסוכה בברכה.

אופן הקביעות לעניין זה הוא – או שאוכלו בחבורה, או שאוכל שיעור חשוב שרגילותו לקבוע סעודתו עליו. ורבים מבני ספרד מברכים רק על שיעור של ד' ביצים.

[חוץ מהמאכלים דלעיל שברכתם המוציא או מזונות, אין שום מאכל שמברכים עליו 'לישב בסוכה', אפי' אם הם מאכלים שאוכלים בסוכה, וכפי שיתבאר בהלכה הבאה].