הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת וירא
דין 'זריזין מקדימין למצוות' [פסחים ד., יומא כח:] נלמד מפרשת השבוע.
יש אומרים שדין זה נלמד מהפס' "וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו" (בראשית כב, ג) [תוס' בפסחים שם].
י"א שנלמד מהפס' "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני השם" (בראשית יט, כז) [ב"ח יומא שם, ילקוט שמעוני פרשת רמז פו].
וי"א שנלמד מהפס' "מהרי שלש סאים קמח סולת" (בראשית יח, ו) [פסיקתא זוטרתא שם].
בפשוטו דין זה הוא דין דאורייתא, אך דעת הטורי אבן (ר"ה ד:) שהוא דרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.
שאלה: האם יש זריזין מקדימין בברכת המזון, והאם צריך לברך מיד לאחר סיום האכילה.
תשובה: אין חובה לברך מיד בסיום הסעודה.
מקור: נראה דבברכת המזון לא שייך דין זריזין מקדימין, דדין זה נאמר רק במצוה שיש לה זמן קבוע כמו ברית מילה, תפילה וקר"ש, אך לברכת המזון אין זמן קבוע, ולכן שייך הכא רק הדין דשהויי מצוה לא משהינן.
ונראה שיש הבדל בין 'זריזין מקדימין' שהוא דין להקדים את המצווה [ואינו חיוב גמור לדעת המאירי, ולכן רבים מקלים שלא להתפלל בתחילת הזמן, ומטעם זה נהגו להקל אף בברכת המזון שלא לברך מיד אף אם יש דין 'זריזין מקדימין'], לבין 'שיהוי מצוה לא משהינן' שהוא דין שלא להשהות ולעכב את עשיית המצוה זמן רב, אבל אינו מחייב למהר לקיימה מיד.
וכמו שנתבאר בשו"ת בית יעקב (סי' קמב) ושו"ת שבות יעקב (ח"א סי' לד) שפשיטא להו שהמתנה של יום אחד אין בה משום 'שיהוי מצוה לא משהינן', ונחלקו האם יש 'שיהוי מצוה לא משהינן' כבר ביותר מיום אחד או רק בזמן רב.
ולפיכך אין צריך לברך ברכת המזון מיד ממש בסיום הסעודה, דלא אמרינן בזה 'זריזין מקדימין', אך יש לדון אם אין להמתין זמן רב משום 'שיהוי מצוה לא משהינן'. [שזה נאמר כנ"ל על מצוות שלא מוטלות על אדם מסוים].
ומדברי השער הציון (סי' תרו ס"ק ב) נראה קצת שאף בברכת המזון אמרינן 'זריזין מקדימין', ובערוך השולחן (ריש סי' קפד) כתב וז"ל "ברכת המזון צריך להיות מיד אחרי גמר האכילה", ועי' מג"א (שם ס"ק ט).
אך בשו"ת מהר"ם שיק (או"ח סי' קפז) נראה שאין בזה דין זריזין מקדימין [אך מ"מ יש ליזהר שלא לצאת מהבית קודם ברכה"מ, עי' סי' קעח].