ניקוי החצר והמקלט

יום שלישי כה' אדר תשפ"ה

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

ניקוי החצר והמקלט:

החצר

א) חצר פתוחה שמצויים שם בעלי חיים (יונים וכדו') אינה צריכה בדיקה, אך אם ידוע שאכלו שם חמץ מליל בדיקת חמץ ואילך יש לבודקה. דין זה מצוי מאוד, שהדיירים שולחים את ילדיהם לאכול בחצר אחר בדיקת חמץ או בבוקר הביעור, ואז יש לשוב לבדוק את החצר.

ב) חורי החצר, שהם מקומות בחצר שהעופות אינם מגיעים לשם, צריכים בדיקה.

המקלט

ג) מקלט שמכניסים בו חמץ צריך לבודקו, או שישכירוהו לגוי בהסכמה של כל השכנים (שכן שותף אינו יכול להשכיר את חלקו ללא הסכמת כל השותפים). בנין שכל דייריו שומרי תומ”צ, יוכל ועד הבית להשכיר את המקלט לגוי. במידה ולא ניתן להשכיר את המקלט, יפקיר את חלקו בפני שלשה.

ניקוי חדר המדרגות וחדר אשפה:

חדר מדרגות

א) בנין שיש לו כניסה מרווחת (הול), יש לבדקה מחמץ. רצפת חדר המדרגות אינה צריכה בדיקה, חוץ מהפינות שלא דורכים בהם ששם יש לבדוק, אך אם שוטפים את כל הרצפות עם חומר ניקוי נפגמים גם הפירורים שבפינות ואין חייבים ביעור. ואם אוכלים בערב פסח בחדר המדרגות ולא שוטפים אחר כך, אז יש לבדוק את הפינות שלא דורכים בהם.

ב) ארונות השירות (חשמל, מוני גז ומים) צריכים בדיקה, שפעמים מכניסים שם דברים לזמן קצר ושוכחים אותם, וכן ילדי הבנין מאכסנים שם דברים.

ג) תיבות הדואר שנגישות לילדים צריכות בדיקה.

חדר אשפה

ד) זריקת חמץ למיכל האשפה אינה נחשבת לביעור חמץ, לכן אין להשליך חמץ לפח המשותף אחר פינוי האשפה האחרון שלפני זמן ביעור חמץ, ויש לכל אדם ליידע את שכניו מה שעת הפינוי האחרונה ולהזהירם שלא ישליכו חמץ לפח אחר זמן זה. מי שחושש שאחד השכנים לא יקפיד על האמור, עליו להפקיר בפני שלשה את חלקו בפח ובשטח המשותף.