פרשת אחרי מות – קדושים

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

פרשת אחרי מות – קדושים

האם מותר לאכול אננס טרי

"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כׇּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל" (ויקרא יט, כג)

מבואר בפסוק שערלה נוהגת רק בפירות העץ ולא בפירות האדמה ובירקות, ולכן אין ערלה נוהגת בתותים.

יש לעיין האם באננס נוהג איסור ערלה. מחד גיסא גזעו קשה ומתקיים משנה לשנה ככל העצים, אך מאידך כיוון שהצמח נחלש משנה לשנה ולאחר קטיפת הפרי הראשון הענף מתייבש, לפיכך עוקרים את ענפיו בכל שנה ונוטעים אותם בקרקע כדי לגדל מהם פירות.

והנה מבואר בגמ' (ברכות מ.) שהגדרת עץ לעניין ברכת "בורא פרי העץ" היא – עץ שנשאר לאחר שקוטפים את פירותיו ("איתיה לגווזא והדר מפיק").

ומצינו בראשונים ג' שיטות מהו החלק בצמח שאם הוא נשאר משנה לשנה, הרי זה נחשב "איתיה לגווזא", והגדרת דינו כעץ ולא כירק:

[א] הענפים (רש"י שם). [ב] הגזע (הגאונים, הובאו במרדכי ברכות סי' קלא). [ג] השורש (רא"ש ברכות פ"ו סי' כג).

והעיקר להלכה (שו"ע ורמ"א או"ח סי' רג סע' ב-ג) כדעת הגאונים, שאם הגזע אינו מתקיים משנה לשנה – אינו נחשב עץ, ומברכים על הפרי "בורא פרי האדמה". אך אם הגזע מתקיים, אף שהענף אינו נשאר משנה לשנה – דינו כעץ.

וא"כ הוא הדין לעניין ערלה, אע"פ שהענף נובל לאחר שנה וגדל אחר תחתיו, כיון שהגזע נשאר, דינו כעץ ולא כירק.

[ומצינו הגדרות נוספות לעץ: א. שהפרי גדל על ענף, אולם אם הפרי יוצא ישירות מהשורש אינו נחשב עץ (ירושלמי כלאים סוף פ"ה).

ב. שהעלים יוצאים מהענף, אולם אם הם יוצאים מן הגזע אינו נחשב עץ (תוספתא כלאים פ"ג הי"ג) (ועי' בשו"ע הרב סדר ברה"נ פ"ו ה"ז).

ג. צמח שמניב פירות בכל שנה, ומשביח משנה לשנה, אך צמח שנחלש משנה לשנה אינו נחשב עץ אלא ירק (ברכי יוסף יו"ד סי' רצד ס"ד בשם מהר"ם אלשיך לגבי חצילים, ועי' רמב"ן ויקרא יט כ).

והחזו"א כתב (ערלה סימן יב ס"ק ג) "וצריך תלמוד מהו המכריע העושה ודאי ירק"].

ולכאורה היה נראה לפי זה שכיון שצמח האננס יכול לגדל פירות כמה שנים רצופות, והגזע קיים כמה שנים, ייחשב כעץ ויהיה בו דיני ערלה, ולכן לכאורה היה נראה לאסור אננס מא"י [האננס הטרי לפעמים מגיע מא"י, האננס המיובש והמשומר מגיע מחו"ל. ראה להלן לעניין אננס מחו"ל].

אמנם למעשה אין חשש ערלה באננס מכמה טעמים:

[א] אף שהאננס יכול להצמיח פירות במשך כמה שנים, הפירות יוצאים גרועים יותר משנה לשנה, והמגדלים עוקרים את הענפים כדי שהפירות ייצאו טובים, וכדברי הברכ"י הנ"ל שאם הפרי מתקלקל משנה לשנה אינו נחשב עץ אלא ירק.

[ב] גזע האננס אינו קשה כשאר העצים אלא רך ולבן, וכעין מה שכתב הכפתור ופרח (פרק נו) לגבי בננות, שכיון שגזען לבן ורך אין בו דיני ערלה אף שנשאר משנה לשנה.

[לעניין אננס מחו"ל – יש טעם נוסף להתיר, כיון שספק ערלה בחו"ל מותר, גם אם יש רוב צדדים לאיסור (ר"ן קידושין טו: מדפה"ר, באור הגר"א סי' רצד ס"ט, ומנח"ח מצוה רמו)].