הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת שלח:
"והיה לכם לציצית וראיתם אותו" (במדבר טו, לט)
שאלה: כשמקצרים את חוטי הציצית, וכן כשמורידים אותם – האם מותר לחתוך אותם עם ברזל.
תשובה: מותר.
מקור: כתב המשנ"ב (סי' יא ס"ק סא) שיש לחתוך את חוטי הציצית בשיניו ולא בסכין.
ויש להסתפק האם כשרוצים לקצר את חוטי הציצית כשהם ארוכים מדי (סי' יא ס"ד), וכן כשרוצים להוריד את הציצית לגמרי מהבגד – האם גם במקרים אלו יש להקפיד שלא לחתוך בסכין.
והנה מקור דברי המשנ"ב הנ"ל הוא מדברי המטה משה (הלכות ציצית אות יג) והשל"ה (מסכת חולין), ודבריהם עוסקים בחוט הארוך שממנו עושים [כיום במפעלים] ארבע חוטים לצורך עשיית הציצית.
ומבואר שם שהטעם שלא לחתוך בברזל הוא כעין שמצינו לגבי המזבח שנאמר 'לא תניף עליהם ברזל', וכיון שמזבח מאריך ימיו של אדם וברזל מקצר ימיו של אדם (שהחרב עשויה מברזל), אינו בדין שיונף המקצר על המאריך. וכיוון שגם ציצית מאריכה חיי אדם (עי' גמ' שבת לב:) אינו בדין שיונף עליה ברזל המקצר חיי אדם.
והנה מבואר ברמב"ם (הל' בית הבחירה פ"א הלכה טו-טז) שיש שני דינים לגבי מזבח – [א] שאבן שנגע בה ברזל פסולה למזבח, בין לפני הבניין ובין לאחר הבניין, משום הפס' "כי חרבך הנפת עליה ותחללה" (שמות כ, כב). [ב] אסור לבנות מזבח באבן שנגע בה ברזל, משום לאו "לא תבנה אתהן גזית" (שם).
ומצינו לאו נוסף "לא תניף עליהם ברזל" (דברים כז, ה). ויש להסתפק בכוונת לאו זה – האם האיסור להניף ברזל על המזבח הוא בכדי שלא לעבור על איסור בניית מזבח באבן שנגע בה ברזל, משום "לא תבנה אתהן גזית", או שהכוונה כפשוטו, שלא יגע ברזל על גבי המזבח.
ונראה מהיראים (סי' שצז) כפירוש הראשון, שיש איסור דווקא בשעת הבנייה, וכן מבואר מדעת הרמב"ם והסמ"ג והחינוך שלא הזכירו לאו זה (עי' מנחת חינוך מצווה מ).
ולפי כל זה נראה שהקפידא היא רק בעשיית הציצית, וכמו בעשיית המזבח, אבל לאחר שהחוטים עשויים ורוצה לקצרם או כשמסיר את הציצית לגמרי – לא צריך להקפיד על כך.
ויש להסתפק האם במפעלים שחותכים את החוט הארוך לארבע חוטים, האם אפשר לכתחילה לחתוך בסכין אבן או פלסטיק.
והנה מבואר במטה משה ובשל"ה (שם) שיש לחתוך בשיניים כי מספר החוטים הוא ל"ב כמספר השיניים. אך אם קשה לחתוך בשיניים, יש להקפיד שעל כל פנים לא יחתכו בסכין מברזל וכנ"ל, אלא יחתכו בסכין אבן או פלסטיק או ע"י אש.