הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת שופטים
"לֹא יִמָּצֵא בְךָ וכו' קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף" (דברים יח, י)
האם מותר להזמין קוסם לאירוע
שאלה: האם יש בעיה להזמין "קוסם" שעושה אחיזת עיניים, כמצוי בהופעות לילדים.
תשובה: אם עושה דבר שנראה כמעשה תימהון, אסור, אך אם מסביר חלק ניכר מהקסמים, מותר.
מקור: בגמ' (סנהדרין סה:) דרשה מהפס' הנ"ל שיש איסור דאורייתא באחיזת עיניים, אך אין על כך אין חיוב סקילה.
ובטעם הדבר כתב הרמב"ם (ספר המצוות ל"ת לב) מפני שגונב דעת הבריות, שגורם להם לחשוב שיכולים לקרות גם דברים שלא שייך שיתרחשו, ויבואו לכפור בעיקר.
וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' קעט סט"ו) ש"אוחז את העינים אסור", וכתב הש"ך (ס"ק יז) בשם הב"ח בשם הרמב"ם "דגם אחיזת עינים שאינו ע"י כשוף, רק ע"י מראה ותחבולות ועל ידי קלות התנועה ביד אסור" [ובא לאפוקי משיטת הסמ"ג (לאוין נג) והמהרש"ל (בתשובתו שבשו"ת הרמ"א סי' סז) שהאיסור הוא רק אם עושה תחבולות ע"י כשפים ולא אם עושה ע"י מהירות הידיים].
וכן כתב החכמ"א (כלל פט ס"ו) אחר שהביא דברי הרמב"ם "ומזה תראה שאותן הבדחנים שעושין כדברים אלו על החתונות וכו' עוברים בלאו דאורייתא, והמצווה לעשותן עובר משום לפני עוור, ולכן מי שבידו למחות צריך למחות, וכל שכן שאסור להסתכל ולראותם, אבל אם הוא גוי שעושה נראה לי דמותר לראות".
האם מועיל לגלות חלק מהקסמים:
כתב בספר יבין דעת (להגאון מקוטנא, יו"ד סי' קעט על הש"ך ס"ק יז) "יראה דוקא כשאומר שעושה איזה פעולה, אבל כשאומר שאינו עושה שום פעולה רק שמטעה הרואים ואפ"ה אינם מרגישים שרי, וע"ז סמכו בדורות הראשונים שעשו בדחנים מעשים זרים".
אכן מדברי החכמ"א מוכח שלא כדבריו, שהרי כתב לצעוק על אותן הבדחנים שעושים אחיזת עיניים, ופשוט שגם בזמנו של החכמ"א ידעו שזה לא כישוף, וכפי שמורה עליהם שמם "בדחנים", ובכל אופן כתב שזהו בכלל האיסור.
והטעם שאסור גם אם אומר מפורש שכל מה שעושה הוא רק זריזות ידים, הוא או מפני שלא אזלינן בתר טעמא דקרא, או מפני שחוששים לאנשים שלא יאמינו למה שאומר.
האם מועיל להראות לציבור כיצד פועל אחד ה"קסמים" ע"י זריזות ידיים:
ויש לדון האם יעזור להראות לציבור בפועל את אחד הקסמים, שיראו בחוש שכל מה שעושה הוא בלי כישוף אלא רק זריזות ידיים. ולמעשה נראה שלא מהני, מפני שהרואה יכול לחשוב שרק אותו המעשה נעשה בזריזות ידיים, והשאר נעשו ע"י כישופים.
לסיכום:
נמצא שנחלקו בזה היבין דעת והחכמ"א – לדעת החכמ"א אף אם ידוע ואף אם הוא אומר שזה רק זריזות ידיים אסור, ואילו לדעת היבין דעת מותר. ולכאורה נראה שהוא ספק דאורייתא ואין להקל בזה.
אולם יש לדון דשמא יש להקל בזה מדין ס"ס, דשמא כדעת החולקים על הרמב"ם וסוברים שאם זה לא ע"י כישוף מותר [וכדעת הסמ"ג (לאוין נג הנ"ל) והסמ"ק (מצוה קלו) ור"ש משאנץ ורבינו הלל (על הספרא קדושים פרשתא ג)], וגם לדעת הרמב"ם וכן נראה שנפסק להלכה כמבואר בב"ח ובש"ך הנ"ל, שמא כדעת היבין דעת שאם אומר שזה רק קלות התנועה מותר.
ולמעשה לכתחילה אין להקל בזה, משום שהעיקר להלכה שגם שלא ע"י כישוף אסור. אך למעשה אין למחות ביד המקילים, ובפרט בקטנים עד גיל בר מצוה (עי' ב"י או"ח סי' רסט). אולם אם מראה חלק ניכר מהקסמים שמא מותר אף לחכמ"א.
השתתפות באירוע שיש בו קוסם
שאלה: האם האיסור הוא רק להזמין קוסם, או אף להשתתף באירוע שיש בו קוסם.
תשובה: אסור אף להסתכל, מדין מחאה.
מקור: כתב החכמ"א "והמצוה לעשותן עובר משום לפני עוור, ולכן מי שבידו למחות צריך למחות, וכל שכן שאסור להסתכל ולראותם".
ויש לדון בדבריו – האם הסיבה שאסור להסתכל זה המשך למש"כ שצריך למחות בהם, ועל זה כתב כ"ש שאסור להסתכל ולראותם, שבזה הוא גורם היפך המחאה, או שמא יש איסור בעצם לכל אחד מהרואים.
ונראה להוכיח שאין איסור בעצם להשתתף מצד זה שגורם לעצמו לטעות, שהרי החכמ"א סיים שאם הקוסם הוא גוי מותר לראות, ומוכח שאין איסור בעצם זה שגורם לעצמו לטעות, ולכן היה נראה לומר שכל הסיבה שאסור להשתתף היא רק מחובת המחאה.
ויש לדון לאסור להשתתף באירוע שיש בו קוסם מסיבה נוספת, מפני שככל שמתרבים הצופים עובר הקוסם באיסור נוסף, שהרי האיסור הוא לא עצם עשיית התחבולות אלא האיסור הוא מה שגורם להם לטעות, וא"כ ככל שיש יותר צופים עובר ביותר איסורים, וממילא כל אחד שמשתתף מכשיל את הקוסם בעוד איסור ועובר בלפני עוור
[דין זה תלוי בספק הח"ח (לאוין במ"ח ס"ק ד), לגבי המספר לשון הרע להרבה אנשים שעובר בהרבה איסורים, וכתב שם שפשוט שהשומע הראשון עובר בלפני עוור שמכשיל את המספר, אך דן האם השומע השני שהגיע אחרי שכבר סיים הלה לספר ג"כ עובר בלפני עוור, מפני שמכשילו בזה שמגדיל עליו את העוון].