הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
איסור אכילה ומלאכה לפני הדלקת נרות:
א. חצי שעה קודם זמן ההדלקה [שקיעת החמה, אף לנוהגים להדליק בצאה"כ] אסור לאכול ולעשות מלאכה, אמנם אם התחיל קודם לחצי שעה, אין צריך להפסיק אף כשנכנס לתוך החצי שעה, אך כשמגיע זמן ההדלקה, יפסיק לאכול ולעשות מלאכה, וידליק הנרות.
ב. אכילה האסורה [בחצי שעה שקודם ההדלקה] היא פת ומזונות יותר משיעור כביצה [-נפח של שתי קופסאות גפרורים רגילות], אך פחות משיעור כביצה מותר.
ג. טעימה מותרת ללא הגבלת שיעור, כגון אכילת פירות וירקות וחטיפים למיניהם שאינם ממיני דגן.
ד. שתיית כל סוגי המשקאות מותרת ללא הגבלת שיעור מלבד שתיית יין.
ה. המלאכות האסורות קודם ההדלקה הן מלאכות שאפשר להמשך בהן או שיגרמו לטירדא, כדינים המבוארים בשו"ע או"ח סי' רלב.
ו. יש להסתפק האם הדברים האסורים קודם ההדלקה הם רק לבעל הבית המדליק את נרות החנוכה, אבל היוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית כגון אשתו ובנותיו [ובניו – למנהג בני ספרד שהבנים אינם מדליקים] – אינם אסורים באכילה ומלאכה קודם ההדלקה, כיון שבפועל אינם מדליקים, או שכיון שחובת ההדלקה מוטלת גם עליהם, אף שיוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית, מכל מקום אסורים באכילה ומלאכה קודם ההדלקה. ולמעשה נראה שכשם שאדם שמינה שליח שידליק עבורו נרות, מותר המשלח באכילה, כך גם הם מותרים (ויל"ע בזה, דשליח שאני, כיון שהמשלח עשה את המוטל עליו, משא"כ באשה ובני הבית שחייבים בהדלקה, אף שבעה"ב פוטרם בהדלקתו, שמא אסורים כיון שלא מינוהו להדיא, ויותר להם רק ע"י מינוי שומר).
מלאכה לאחר הדלקת נרות:
ז. לאחר ההדלקה מותר לעשות מלאכה, אך נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה משעה שהדליקו בבית עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
ח. המלאכות שנהגו הנשים להימנע מעשייתן אחר ההדלקה אינן כמלאכות שאסור לעשות קודם הדלקת הנרות, שגדרן נתבאר לעיל סעיף ה'. ובמלאכות שלאחר ההדלקה נחלקו הפוסקים האם המנהג הוא כמו המלאכות שנהגו בהן איסור בראש חודש והן מלאכת כיבוס ותפירה בלבד, או כמו גדרי מלאכה שנאסרה בחול המועד, ולהלכה נראה להקל ולאסור רק כיבוס ותפירה.