דיני ברכת "עושה מעשה בראשית" על ימים ונהרות, הרים ומדברות (חלק ב)

יום חמישי כג אב תשפ"ו

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

דיני ברכת "עושה מעשה בראשית" על ימים ונהרות, הרים ומדברות (חלק ב)

שאלה: האם הנוהגים כדעת השו"ע גם נוהגים בברכות אלו.

תשובה: כן (שו"ת חיים שאל סי' לט אות ט).

שאלה: ראה את הים מהרכב / מהאוטובוס, ואז הוסתר מעיניו למשך זמן, ואז ראהו שוב. האם יוכל לברך כעת, או שהפסיד את הברכה.

תשובה: אף שאדם שלא בירך תיכף לראייה הראשונה, הפסיד הברכה, כאן יוכל לברך [אף כשעבר כדי דיבור מהראייה הראשונה], כיון שזה נחשב לראייה אחת ארוכה.

שאלה: הגיע לים, עד מתי יכול לברך "עושה מעשה בראשית".

תשובה: כל עוד לא הלך וחזר – יכול לברך.

שאלה: האם אדם שטס מעל הים, יברך 'עושה מעשה בראשית' על ראיית הים.

תשובה: כן.

שאלה: האם אדם שרואה את הים או את הכנרת בלילה יכול לברך.

תשובה: אם רואה ברור – יברך, אך אם אינו רואה ברור, לא יברך [ולכן הרואים את הים בצורה מטושטשת כפי שרואים ממקומות גבוהים בבני ברק, לא יברכו].

שאלה: האם מברכים "עושה מעשה בראשית" בראיית מפלי הניאגרה.

תשובה: כן.