לקח מהבנק ונתן לחבירו בלא היתר עיסקא ומחזיר לו בתשלום חודשי חותמים על היתר זה כדי לצאת מן האיסור שעברו – בפני הרב - אזמרה לשמך

לקח מהבנק ונתן לחבירו בלא היתר עיסקא ומחזיר לו בתשלום חודשי חותמים על היתר זה כדי לצאת מן האיסור שעברו – בפני הרב

לקח מהבנק ונתן לחבירו בלא היתר עיסקא ומחזיר לו בתשלום חודשי חותמים על היתר זה כדי לצאת מן האיסור שעברו – בפני הרב הורד

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

יום שישי | יד' אייר תשפ"ו

פרשת אמור

"וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹקֶיךָ הוּא מַקְרִיב" (ויקרא כא, ח)

הקדמת הכהן בדבר הרשות
שאלה: כשעומדים בתור במכולת, בנק וכדו', האם צריך להקדים את הכהן מדין וקדשתו.
תשובה: אין בזה דין קדימה לכהן.

מקור: נאמר בגמ' (מו"ק כח:, נדרים סב., גיטין נט:, הוריות יב:) ""וקדשתו" לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון".

ונחלקו המפרשים האם זהו דווקא בדברים שבקדושה (וכלשון הגמ' "לכל דבר שבקדושה") או גם בסעודות הרשות.

המפרש בנדרים (שם:) פירש "ליטול מנה יפה ראשון" היינו בחלוקת לחם הפנים. והוכיח מכך המהרש"א שדעתו שרק בדברים שבקדושה צריך להקדים את הכהן, אבל בסעודת רשות אין דין קדימה לכהן. וכן מבואר ברמב"ם (פ"ב מהל' כלי המקדש ה"ב).

אולם דעת הר"ן והרא"ש (שם) שגם בסעודות הרשות יש להקדים את הכהן. וכן מבואר ברש"י (גיטין שם ד"ה וליטול), ובתוס' (מו"ק שם ד"ה וליטול).

וכן מצינו שנחלקו בכך האחרונים, דעת החכמת שלמה (חו"מ סי' טו) שכשבאים לדין תורה, יש להקדים את הכהן לאחרים מדין "וקדשתו", אך דעת התומים (שם ס"ק ג) של"צ להקדימו, כיון שהחיוב להקדימו הוא רק בדברים שבקדושה ולא בדברים בעלמא.

ובקיצור שו"ע (סי' קמד ס"ח) פסק שהוא רק בדברים שבקדושה, וכן מבואר בפמ"ג (או"ח סי' קלה משב"ז ס"ק א) שרק בסעודות מצוה צריך להקדים את הכהן ליטול מנה יפה.

אולם נראה שאף לסוברים שיש דין קדימה גם בדבר הרשות, בתור למכולת או לבנק אין דין להקדימו, כיון שבמקום שיש הפסד ממון או זמן, ל"צ להקדים את הכהן. אמנם אם מקדימו, מקיים בזה מצוה של "וקדשתו", אף שאינו חייב בכך.

והנה נחלקו הראשונים האם גם כשהכהן והישראל שותפים [כגון שקנו יחד דבר מאכל] נאמר דין "וקדשתו", או דוקא בדבר שאין בו שותפות. והכריע המשנ"ב (סי' רא ס"ק יג, ומקורו במג"א שם) שאין דין "וקדשתו" בשותפות [והדבר צ"ע, שהרי דעת הרבה מהראשונים שיש דין "וקדשתו" גם בשותפות, כמבואר בתוס' (מו"ק שם) ובריטב"א (שם)].

אמנם נראה שדווקא בשותפות, יש הסוברים שיש דין "וקדשתו", מפני שהשותף לוקח את חלקו בזה, אך בנדון דידן שיש תור, לכו"ע אין דין "וקדשתו", כיון של"צ לתת מזמנו שלו לכהן (ובעניין מעמדו ההלכתי עי' כתובות קו, שבועות ל, סנהדרין לב, חו"מ סי' טו וסי' ערב).

ויש להוסיף בעניין השתתפות כהן בתורנות סידור ספרים, או בתורנות ניקוי החדר, וכן בשאר תורנויות, שאין בהן איסור כלל כיון שהן בשותפות.