א. טובלים את החלה בדבש, ורבים נוהגים לטבול צד אחד של החלה בדבש וצד שני במלח, ויש שאין מטבילים במלח אלא רק מניחים מלח על השולחן.
יש הנוהגים לטבול בדבש רק בר"ה, יש הנוהגים לטבול אף בערב יו"כ ובהו"ר, ויש הנוהגים כן בסעודות שבת ויו"ט מר"ה עד שמח"ת.
ב. אף שבליל שבת נוהגים לבצוע את החלה התחתונה, בליל יו"ט יש לבצוע את החלה העליונה. וכשחל יו"ט בשבת, נראה שיש לבצוע את החלה העליונה.
ג. אין לאכול מאכלים חמוצים בראש השנה [כגון חמוציות שחמיצותן ניכרת, מלפפון חמוץ, מאכלים שמעורב בהם חומץ או מיץ לימון שטעמו ניכר], אבל מותר לאכול דברים חריפים [ויש הנמנעים מכך].
ד. אין לאכול מאכלים מרים בראש השנה.
ה. אין לאכול אגוזים בראש השנה, אך כשהאגוזים מעורבים באופן שטעמם אינו ניכר, מותר [בכלל שאר אגוזים גם מינים אלו: פקאן, קשיו, פיסטוק, צנובר. ערמונים אינם אגוזים]. יש נוהגים (בעיקר בקהילות החסידים) שלא לאכול אגוזים עד אחר הו"ר. ומנהג זה הוא דווקא באגוזים, ולא בשאר הדברים המובאים בסעיפים הבאים, כגון שקדים, ענבים וכו'.
ו. אף שמן הדין מותר, רבים נהגו להימנע אף משקדים, גרעיני חמניה, בוטנים, פופקורן [קוקוס ונוגט] וכיו"ב, אם זה מרבה אצלו כיחה וניעה, אך כשהם מעורבים באופן שטעמם אינו ניכר, מותר.
ז. יש אומרים שאין לאכול ענבים בראש השנה. בדעת המשנה ברורה נראה שאין חילוק בין ענבים לבנים לענבים שחורים, אולם הכה"ח כתב שהקפידא רק בענבים שחורים, אך ענבים לבנים, אדרבה סימן טוב הם.
ח. אף שיש חובת שמחה בראש השנה, אינו כדין שמחה בשאר החגים שיש לשמח את אשתו ובניו בקניית בגדים חדשים וקליות ואגוזים.
ט. אף שאין חובה לאכול בשר ולשתות יין, טוב לעשות כן.