א. רבים נוהגים לומר תשליך ביום א' של ראש השנה אחרי מנחה [בשנים שר"ה חל בשבת, אשכנזים נוהגים לאומרו ביום ב' של ר"ה, וספרדים נהגו לאומרו ביום ראשון של של ר"ה, אך אם צריך לטלטל את הסידור במקום שלא סומכים על העירוב, גם בני ספרד יאמרו ביום שני]. את התשליך אומרים כשרואים ים או נהר או באר או מקווה [וטוב שיהיו בו דגים חיים]. אם אינו רואה את המקומות הנ"ל, יאמר ליד ברז מים פתוח, או עכ"פ ליד מים שנמצאים באקווריום או בקערה [רבים מקהילות החסידים נוהגים מנהג זה יום לפני ערב יו"כ, שהוא היום שאומרים בו סליחות י"ג מידות].
ב. לנשים די לכתחילה לומר תשליך בבית מול ברז פתוח.
ג. עיקר אמירת התשליך הוא ג' הפסוקים האחרונים בספר מיכה ["מי קל כמוך – מימי קדם"].
ד. הגר"א והחזו"א לא נהגו לומר תשליך.