שיעור האתרוג, צורתו, ודיני אתרוג מורכב או טבל

שיעור גודלו של אתרוג מכביצה ומעלה, שהוא נפח 100 סמ"ק [והמודד במשקל, די במשקל 90 גרם, אך לכתחילה עדיף 100 או 110 כדי לצאת מכל חשש]. שיעור זה נאמר ליום הראשון, אך בשאר ימים אפשר להקל בשעת הדחק לברך על אתרוג שיש בו יותר מ57 סמ"ק.

אתרוג עגול ככדור פסול, ויש אומרים שלפי דעת השלחן ערוך אינו פסול אלא ביום הראשון משום שאינו הדר, אבל בשאר הימים כשר. ולדעת הרמ"א פסול כל שבעה.

אתרוג מאילן המורכב משאר מינים פסול בכל שבעת הימים, וישנם כמה סימנים שנתנו הפוסקים שבהם ניתן להבחין אם האתרוג מורכב, אולם כתבו הפוסקים שאין לסמוך עליהם לכתחילה, ואין לקנות אתרוג אלא מזנים שיש עליהם כשרות שמוחזקים מזנים שאינם מורכבים.

אתרוג טבל או ערלה פסול בכל שבעת הימים, ומטעם זה יש להקפיד לקנות אתרוג שיש עליו כשרות שאין בו חשש טבל או ערלה.

דיני אתרוג חסר או ניקב או נקלף

יש לציין שבשנים שיו"ט ראשון של סוכות חל בשבת, לדעת השו"ע אתרוג חסר או ניקב או נקלף כשר, ואף לדעת הרמ"א הוא כשר מעיקר הדין, וכפי שיתבאר.

אתרוג החסר פסול ביום הראשון, וכשר בשאר הימים. אולם כתבו הפוסקים שיש להדר אף בשאר הימים ליטול אתרוג שאינו חסר.

בשיעור החסרון נחלקו הראשונים, ולהלכה אפי' חסרון משהו פוסל.

יש מחמירים שאף חסרון בקליפתו העבה הירוקה או הצהובה של האתרוג פוסל, ויש הסוברים ש'חסרון' הוא רק אם נקלפה כל הקליפה העבה עד הבשר הלבן [ואפילו שלא נחסר מהבשר הלבן עצמו], ויש המקלים שחיסרון הוא רק אם נחסר גם בבשר הלבן עצמו. ובמקום הצורך אפשר להקל כשיטה ב', שכל עוד שלא נקלפה כל הקליפה העבה עד הבשר הלבן, אינו בכלל חיסרון.

ספק חסר כשר אף ביום הראשון.

חסרון באתרוג אינו פוסל אלא כאשר נראה לעין האדם, ואפילו אם נראה רק על ידי התבוננות.

חסרון שאינו נראה לעין רק בעזרת זכוכית מגדלת וכדומה, הרי הוא כשר. אמנם פעמים רבות אפשר לברר בעזרת הזכוכית המגדלת את מיקום החסרון וצורתו, במקום שהחסרון עצמו נראה לעין גם בלי ההגדלה, ובגדר חסרון הפוסל הוא.

אתרוג ניקב, אם הנקב מפולש מצד לצד, האתרוג פסול אפי' אם אינו חסר בכך כלום [כגון שניקב במחט]. ואף אם הנקב אינו מפולש אלא שמגיע עד חדרי הזרע, יש להחמיר לכתחילה שלא ליטלו, ובשעת הדחק שאינו מוצא אתרוג אחר אפשר להקל בו.

מצוי שיש נקב בראש האתרוג במקום מושב הפיטם, ופעמים שנקב זה מגיע עד חדרי הזרע ופוסל האתרוג, ואם אין אפשרות לדעת עד היכן מגיע הנקב אין לפוסלו מספק [אך אם יכול בקלות, ראוי שיבדוק זאת, ע"י הכנסת חוט דק וכדומה].

דין נקבים שנעשו באתרוג בעודו על העץ: אם לא הגלידו הרי האתרוג פסול [משום חסר], ואם הגלידו [בעודו על העץ], ונראים כבלעטלך, האתרוג כשר, אפי' אם הם גבוהים.

נקלפה קליפת האתרוג החיצונית ביותר ולא נשאר ממנה כלום, פסול, נשאר משהו יש מכשירים, ונכון להחמיר שפסול, ואם נשאר שיעור סלע 3.2 ס"מ כשר.

דיני בלעטלך

יש לציין שגם בשנים שיו"ט ראשון של סוכות חל בשבת, יש להחמיר שלדעת הרמ"א נוהגים דיני בלעטלך כבכל השנים.

אתרוג שיש בו בלעטלך שאינם גבוהים מגובהו של האתרוג כפי המצוי ברוב האתרוגים, כשר לכתחילה.

אתרוג שנמצא בו בלעטלך הגבוהים מגובה האתרוג [בגובה המורגש, ולא רק חיספוס בלבד] – אם היו בחוטמו אפילו משהו יש להחמיר לפוסלו, ואם היו מתחת לחוטם, אם היו במקום אחד כשר, ואם היו בשני מקומות: לבני ספרד, יש להחמיר שהאתרוג פסול אפי' אם שתי הבלעטלך במקום אחד [באופן שהם פרודים ונראים כשניים], אך לבני אשכנז, האתרוג פסול רק אם שני הבלעטלך היו ברוב האתרוג [כלומר, ברוב שטחו או ברוב היקפו, ויש כמה שיטות כיצד לחשב זאת, כמבואר בשלוחת דיני שינוי מראה באתרוג].

מצוי מאד באתרוגים שיש בהם מראה שנראה כעין בלעטלך, אבל הם בעצם נקבים שנעשו באתרוג בעודו על העץ מחמת קוצים ונוצר עליהם גלד, וגלד זה נראה כעין בלעטלך, וכשר הוא [אף כשהם גבוהים]. ואם האתרוג לא הגליד מקוצים אלו, הרי אתרוג פסול, מדין ניקב

דיני שינוי מראה

יש לציין שגם בשנים שיו"ט ראשון של סוכות חל בשבת, יש להחמיר שלדעת הרמ"א נוהגים דיני שינוי מראה כבכל השנים.

אתרוג בצבע ירוק חזק הדומה לעשבי השדה, פסול כיון שלא נגמר גידולו, ואם התחיל להצהיב כשר.

אתרוג בצבעים אדום כהה, שחור, חום כהה הדומה לשחור, לבן כקליפת הביצה – פסול, ופעמים שאף נקודה אחת מצבעים אלו פוסלת, ויבואר להלן.

צורת האתרוג היא שיש בראשו חוטם, והחוטם הוא ממקום שמתחיל האתרוג להיות צר בשיפוע עד הפיטמא. ובהגדרת מקום החוטם יש כמה שיטות [ניתן לראות בגיליון אזמרה לשמך].

מקום זה של החוטם יש בו חומרא לענין כמה פסולים, שכאשר הם במקום זה פוסלים הם בכל שהוא, וכמבואר בסע' הבאים:

נקודות שחורות פוסלות האתרוג משום שינוי מראה, אולם חלוק הדין בזה שבחוטם האתרוג אפילו נקודה אחת קטנה פוסלת, ואילו מתחת לחוטם רק שתי נקודות פוסלות.

שתי נקודות הפוסלות אף מתחת לחוטם: לדעת השלחן ערוך בכל אופן הן פוסלות, ולדעת הרמ"א אינן פוסלות אלא כשהן ברובו, ואופן שיעור הרוב נחלקו בו הפוסקים – דעת המשנה ברורה שהוא כשהנקודות משני צדדים באופן שרוב היקף האתרוג יש בו שינוי מראה, ודעת החזון איש שרק כשהן ברוב שטח האתרוג פסול.

היו הנקודות בפרח שעל הפיטם [שושנתא] כשר. ואם היו בדד של הפיטם, יש מכשירים, ונכון להחמיר.

שינוי מראה אינו פוסל אלא כשניכר גם כשמחזיק האתרוג בידו כדרך שנוטלו למצוה, אבל אם אינו ניכר אלא כשמקרב ממש לעיניו ומעיין בו היטב, וקל וחומר אם אינו ניכר אלא בזכוכית מגדלת, אינו פוסל האתרוג.

נקודות שחורות שנגרמו על ידי ריסוס וכדומה אם אינן יורדות, יש להחמיר שבכלל פסול שינוי מראה הן ופוסלות האתרוג כפי התנאים האמורים לעיל (סעיפים ה-ו).

אתרוג שיש בו שתי נקודות חומות ברוב היקף האתרוג או רוב שטח [כפי המבואר לעיל], נחשב מנומר במראה כשר, שנחלקו הפוסקים אם פוסל האתרוג, ונראה שאפשר להקל בזה, וצריך עיון למעשה.

אתרוג שיש בו נקודה חומה אחת בחוטמו כשר.

אתרוג ירוק המנומר במראות צהובים, או להיפך, אינו נחשב כמנומר במראות כשרים אלא הכל מראה האתרוג, וכשר לכתחילה.

נקודות חומות שנוצרו על ידי קילוף האתרוג, דינם חמור יותר משאר נקודות חומות, ויש להחמיר לפסול האתרוג אם יש בחוטמו נקודה זו, או שיש ברוב היקף או רוב שטח [כאמור לעיל] שתי נקודות אלו, ואין להקל במנומר בנקודות אלו אלא בשעת הדחק.

מצוי שהאתרוג מקבל מכה ויוצא ממנו מיץ ומחמתו משתנה מקום המכה לצבע חום, ואינו נפסל בכך [ובאופן כללי, כאשר האתרוג מקבל מכה על ידי משמוש היד או שנחבט בקופסא, או מצפרניים, טוב לשוטפו מיד במים כדי שלא ישתנה צבעו].

דיני ניטל הפיטם

יש לציין שגם בשנים שיו"ט ראשון של סוכות חל בשבת, יש להחמיר שלדעת הרמ"א נוהגים דיני ניטל הפיטם כבכל השנים.

נפלה פיטמתו של האתרוג ונשאר גומא באתרוג, פסול, ולדעת הרמ"א פסול בכל שבעת ימי החג. ואולם אם נפל הפיטם בעוד האתרוג על העץ, כשר, שאין זה נחשב בגדר ניטלה פיטמתו אלא נחשב שלא היה לו פיטם מעודו.

ומטעם זה האתרוגים המצוים בזמנינו כשרים, אף שאין בהם פיטם, משום שמרובם נפל הפיטם עוד בעודם על העץ, ואולם יש המהדרים ליטול אתרוג שיש עליו פיטם.

נפל מהפיטם אחר שנקטף מהעץ ונשאר ממנו מעט באופן שאין גומא באתרוג, נחלקו הפוסקים אם נחשב בכלל ניטלה פיטמתו, ונכון להחמיר בדבר לענין היום הראשון, אבל בשאר הימים כשר.

נפל הפרח שעל הפיטם [שושנתא], לדעת השלחן ערוך כשר, ולדעת הרמ"א נכון להחמיר שלא ליטול אתרוג זה.

נפל העוקץ [הוא העץ שהאתרוג תלוי בו באילן], פסול משום חסר, ומטעם זה אינו פסול אלא ביום הראשון, ואם נשאר מעט מן העוקץ באופן שאין גומא באתרוג, כשר אף ביום הראשון.