יש להקפיד שיהיה המוכר נאמן שאכן המינים שלו הם ואינם גזולים, שאם היו גזולים אין יוצאים בהם ידי חובה.

יקנה את המינים מכספו הפרטי ולא מכספי מעשר, ומנהג חסידים ואנשי מעשה להרבות בדמים כפי יכולתם עבור קניית ארבעה מינים.

הסעיפים דלהלן העוסקים בקניין ד' המינים שייכים רק בשנים שיו"ט א' של סוכות לא חל בשבת. אך בשנים שהוא חל בשבת – אין דין "לכם", ולכן לא צריך לעשות קניין בד' המינים, וכן אפשר לקנותם לכתחילה בכרטיס אשראי, צ'ק וכדומה, וכן אפשר לקנותם מקטן.

כעת נפרט הדינים השייכים כשיו"ט ראשון חל בחול:

האופן המהודר לקנייתם הוא ע"י קנין כסף כשמשלם במזומן. אם משלם בכרטיס אשראי, צ'ק וכד' – יש בזה נידון, ולמעשה יש לסמוך מעיקר הדין על קנין חצר כשמביאו לביתו. ואם נותן שקל אחד בתורת קניין כסף על חשבון התשלום, דינו כמשלם במזומן.

קניית ד' המינים [ואף ערבות] מקטן: עבור קיום המצווה בשאר הימים, אין בעיה לקנות מקטן, אך עבור קיום המצוה ביום הראשון [שיש דין 'לכם'], הדבר תלוי: אם הסחורה בבעלות אדם גדול, והקטן רק מוכר עבורו, אין בעיה. אך אם זה סחורה שהקטן קוטף מהפקר או שהקטן קנה מאחרים, אין לקנות ממנו. ובדיעבד אם נטל ד' מינים אלו, יחזור וייטול ד' מינים אחרים בלי ברכה.

אב הקונה ד' מינים לבנו הסמוך על שולחנו, צריך להקנות לו את המינים [עבור הנטילה ביום הראשון, מדין 'לכם'], באחד מהאופנים דלהלן:

[א] האופן המהודר הוא שישלם האב כסף מזומן למוכר, ויאמר האב למוכר שקונה עבור בנו.

[ב] הבן יכול לקנות בקניין יד, ובתנאי שכל האתרוג נכנס בתוך ידו ולא בולט מהצדדים [אך באתרוג גדול שבולט מצדדי ידו, אי"ז מועיל], אך אם בולט לגובה אין בזה חיסרון.

[ג] הבן ייתן פרוטה לאביו מכסף שאביו נתן לו [או אפי' מכספים שקיבל מאחרים, ובתנאי שאביו הסכים שהכספים הללו יהיו של בנו].

[ד] הבן יקנה בקניין הגבהה.

הקנאת ד' המינים לילד מתחת גיל מצוות: אפשר לסמוך על השיטות שמקיימים מצוות חינוך בלולב שאול, ול"צ להקנות לו.

אף אישה הנוטלת לולב ביום הראשון, צריכה להקפיד שד' המינים יהיו שלה [מדין 'לכם'], וכשבעלה אומר לה ליטול, הוא מקנה לה אותם במתנה ע"מ להחזיר, והיא קונה אותם בקניין חצר.