דינים כלליים
על ראיית הברק מברכים "עושה מעשה בראשית", ועל שמיעת הרעם "שכוחו וגבורתו מלא עולם", ומברכים על כל אחד מהם לבדו.
אם החליף ובירך על הברק "שכוחו וגבורתו" או על הרעם "עושה מעשה בראשית", יצא.
לא צריך לראות את הבזק הברק בעצמו [כלומר, את פס הברק], אלא גם הרואה את אור הברק דרך החלון, או שהאור מאיר בתוך ביתו, יברך, ובלבד שבטוח שזהו אור ברק.
אפשר לברך ברכות אלו גם בישיבה.
דינים נוספים:
יש לברך את ברכת הברק והרעם מיד כשרואה או שומע. ניתן לברך עד תוך כדי דיבור מהראייה או מהשמיעה.
אם עבר שיעור של "תוך כדי דיבור", שוב אין לברך, אבל כשיראה ברק נוסף או ישמע רעם נוסף, יברך.
כאמור יש לברך מיד, ולכן הרואה ברק, יברך עליו מיד, ולא ימתין לרעם כדי לברך על שניהם יחד, אלא אחר כך כשישמע רעם, יברך עליו את ברכתו.
מברכים על ברקים גם כאשר אין גשם בזמן זה. אך על ברקים הבאים מחמת חום, אין מברכים.
דיני ברכות אלו כמה פעמים ביום
על הברק או על הרעם מברכים פעם אחת ביום.
לעניין זה, יום נמדד מעלות השחר עד עלות השחר שלמחרת [ויכול לברך פעם אחת קודם עלות השחר, ופעם שניה לאחר עלות השחר], אך הזמן שלפני השקיעה ושלאחריה נחשב יום אחד.
כלל זה נאמר כשהעננים לא התפזרו מאז הברכה הקודמת ועד הראייה או השמיעה הנוכחית. אך אם העננים התפזרו, כלומר שהשמיים נותרו בלי עננים, מברכים בכל פעם שרואים או שומעים אחרי שהתפזרו, ואפילו כמה פעמים ביום.
מי שישן בלילה שינת קבע על מיטתו וקם לפני עלות השחר, רשאי לברך שוב, אף שעדיין לא עלה השחר, מפני שקימה אחרי שינת קבע בלילה נחשבת ליום חדש. אולם אחרי שינת צהריים, אפילו ארוכה, אין מברכים שוב, אם העננים לא התפזרו בינתיים, וכפי שהתבאר.
ברק ורעם סמוכים, מתי ברכה אחת פוטרת את שניהם
הרואה ברק ושומע רעם בו זמנית, יברך רק ברכת "עושה מעשה בראשית", ויפטור בה את שניהם.
הרואה ברק והתחיל לברך עליו ברכת "עושה מעשה בראשית", ותוך כדי הברכה שמע רעם, או אפילו שמע את הרעם לאחר שסיים את ברכת הברק, אך עדיין תוך כדי דיבור לברכת הברק, אינו יכול לברך שוב על הרעם ביום זה, מפני שהרעם נפטר בברכת הברק.
וכן להיפך, השומע רעם והתחיל לברך עליו ברכת "שכוחו וגבורתו", ותוך כדי הברכה ראה ברק, או אפילו ראה את הברק לאחר שסיים את ברכת הרעם, אך עדיין תוך כדי דיבור לברכת הרעם, אינו יכול לברך שוב על הברק ביום זה, מפני שהברק נפטר בברכת הרעם.
באמצע תפילה, לימוד וסעודה
מברכים על הברק והרעם גם באמצע הלימוד, מפני שהיא מצווה עוברת.
מברכים גם בפסוקי דזמרה, ואפילו באמצע הפרק. ובברכות קריאת שמע מברכים רק בין הפרקים. אחרי שמונה עשרה מברכים בכל אופן.
באמצע ברכת המזון אינו מפסיק לברך.
אחרי ברכת "המפיל" אין לברך, והמיקל לברך יש לו על מה לסמוך.
יכול לברך אף מבלי לנקות את ידיו. אך אם יודע שידיו מטונפות, לא יברך עד שינקם, אך יזהר שלא יעבור שיעור של תוכ"ד מראיית הברק או שמיעת הרעם עד שיתחיל לברך.