דינים שונים

צריך לכוון באכילתו בסוכה, לשם מצוות סוכה, וכן שציוונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וזכר לענני הכבוד שהקיפן עלינו להגן עלינו מהשרב והשמש [ולכתחילה יש לכוון כן לא רק בלילה הראשון, אלא בכל ימי החג]. בדיעבד אם כיוון רק לצאת ידי המצוה – יצא ידי חובה.

ויש להקל שמי שלא כיוון במפורש לשם מצות סוכה, יצא ידי חובה בכך שבא ונכנס לסוכה, ומעשהו מוכיח שבכך שנכנס לסוכה, הרי זה ככוונה.

קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה [היינו כשנעור משנתו אינו קורא אמא]. שיעור הגיל של קטן זה בדר"כ בקטן שאינו חריף הוא גיל 6, ובקטן חריף נחלקו האם הוא בגיל 5 או בגיל 6, ובשעת הצורך יש להקל כדעה זו.

אם הקטן אינו יכול לסבול את הקור, פטור מסוכה עד בר מצווה.

די לכתחילה שראשו ורוב גופו של אדם יהיו בסוכה, ורוב הגוף נמדד יחד עם הראש [ומתחיל למדוד את רוב גופו מהראש]. אך אם ראשו נמצא מחוץ לסוכה, אף שרוב גופו בתוך הסוכה – לא יצא ידי חובתו.

האוכל על שולחן, צריך להקפיד שרוב השולחן יהיה בתוך הסוכה, ובשעת הצורך יש להקל שדי שטפח מהשולחן יהיה בסוכה.

שני שולחנות צמודים שפרסו מעליהם מפה אחת, נחשבים כשולחן אחד. אמנם אם ניכר שהם שולחנות נפרדים, ופרסו מעליהם מפות נפרדות, יש להחשיבם כב' שולחנות.

אושפיזין

ישנם מנהגים שונים בסדר האושפיזין, וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו. סדר האושפיזין הנפוץ למנהג ספרד [ספרדים וחסידים] הוא – אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף, דוד.

ובנוסח אשכנז יש מנהגים חלוקים האם להזמין, ורבים אינם נוהגים להזמין כלל. סדר האושפיזין הנפוץ לאלו הנוהגים להזמין הוא – אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן, דוד [כפי סדר הדורות].

יש המזמינים רק בלילה הראשון ויש המזמינים בכל לילה, ויש המזמינים לפני כל סעודה.

המנהג הנפוץ הוא להזמין בעמידה, ויש הנוהגים לשבת. כמו כן יש נוהגים להכין כסא מיוחד לאושפיזין, ויש נוהגים להדליק נרות לכבודם.

בליל שבת – יש מנהגים שונים האם להקדים את אמירת "שלום עליכם, אשת חיל" או את הזמנת האושפיזין. מי שאין לו מנהג, יקדים את אמירת "שלום עליכם, אשת חיל" [יש נוהגים כלל לא לומר "שלום עליכם, אשת חיל" בליל שבת חוה"מ].