1 – האופנים בהם נאמר דין תפילת תשלומין, ודין אדם שלא התפלל מחמת אונס, שוגג, פשיעה או מזיד:

א. אדם ששכח להתפלל, או שתכנן להתפלל בזמן מאוחר יותר ושכח – יתפלל לאחר התפילה הבאה תפילת תשלומין.

ב. דין תפילת תשלומין לא נאמר רק כשלא התפלל מחמת אונס או שוגג, אלא אפילו אם לא התפלל מחמת שפשע. וכגון אדם שהתעורר לפני סוף זמן תפילה, והמשיך לישון אע"פ שידע שלא יתעורר בזמן לתפילה, וכן אדם שהלך לישון וידע שלא יתעורר לתפילה, ואכן הוא קם בזמן שכבר אי אפשר להתפלל – אע"פ שהיה אסור לו ללכת לישון והוא פשע – נאמר בו דין תפילת תשלומין. אמנם מי שלא התפלל במזיד, אינו יכול להתפלל תשלומין.

ג. אשה שלא התפללה מנחה, צריכה להשלים בערבית, ובמקרה כזה חייבת להתפלל תחילה תפילת שמו"ע של ערבית, ולאחמ"כ להתפלל תפילת תשלומין למנחה, אע"פ שבדרך כלל אינה מתפללת ערבית.

2 – כיצד מתפללים תפילת תשלומין, וסמיכות תפילת התשלומין לתפילת החובה

א. התשלומין נאמר רק על תפילת שמונה עשרה ולא על שאר התפילה.

ב. סדר התפילות הוא כך: מתפללים את תפילת שמונה עשרה פעמיים – פעם ראשונה עבור התפילה בה עומד כעת, ופעם שנייה עבור התפילה שהפסיד. אם יש הבדלים בין התפילות [וכגון ששכח מנחה בערב שבת ובלילה כבר מתפללים תפילת שבת, וכן אם שכח מנחה בערב ראש חודש ובלילה מזכירים יעלה ויבוא, וכן הלאה] – יתפלל את תפילת התשלומין בנוסח של התפילה שזמנה כעת.

ג. אין להפסיק בין תפילת החובה לתפילת התשלומין בשום דבר, וכן לא בלימוד ולא באכילה. חזרת הש"ץ ושאר הדברים שאומרים לאחר התפילה אינם נחשבים הפסק. אם לא יכול להסמיך את תפילת התשלומין לתפילת החובה, לכתחילה טוב שיתפלל תפילת תשלומין עם תנאי, כלומר שיתנה שתפילה זו תהא או בתור תפילת תשלומין, או בתור תפילת נדבה. ובשבת שאין תפילות נדבה, יתפלל תשלומין ללא תנאי.

ד. ניתן להתפלל תפילת תשלומין גם מיד לאחר שסיים את השמונה עשרה של תפילת החובה [וימתין בין התפילות 3 שניות או שיאמר אשרי, וכפי שיתבאר בהמשך], ובלבד שיספיק לסיים עד קדושה, ובמעריב עד קדיש.

ה. כמו כן, יכול להתפלל את תפילת התשלומין יחד עם חזרת הש"ץ, ויאמר עם החזן מילה במילה כדי לומר איתו קדושה, ולאחר ברכת "הק-ל הקדוש" יתפלל מעט יותר מהר כדי שיסיים לפני שהחזן יחתום את ברכת שומע תפילה, כיון שצריך לענות עליה אמן, וכן צריך לכרוע איתו במודים. לחילופין יכול לכוון את עצמו שיסיים "שומע תפילה" וכן יגיע למודים ביחד עם החזן. אם אינו יכול לעשות כן, יתפלל תשלומין לאחר התפילה, וכפי שנתבאר לעיל.

ו. כשמתפלל תשלומין מיד לאחר שמונה עשרה של תפילת החובה, לא יתפלל מיד ממש, אלא ימתין שיעור כדי הילוך ארבע אמות, שהוא 3 שניות, ואם אפשר – לכתחילה יש לומר "אשרי" בין התפילות. אמנם כשמתפלל תשלומין של מנחה לאחר תפילת ערבית, רבים סוברים שאין לומר "אשרי" בין התפילות, ויש הסוברים שע"פ הקבלה אין לומר אשרי גם כשמתפלל תשלומין של שחרית לאחר מנחה.

3 – דינים נוספים

א. אם טעה וכיוון בתפילה הראשונה לשם תשלומין ובשנייה לשם החובה – לא יצא ידי חובת תשלומין בתפילה הראשונה, ויתפלל פעם נוספת לשם תשלומין.

ב. אם סיים את התפילה הראשונה, ויש מאחוריו אדם שמתפלל שמונה עשרה ולכן אינו יכול לפסוע לאחוריו, יפריד את רגליו זו מזו, ואח"כ יתחיל את תפילת התשלמין.

ג. אי אפשר לצאת ידי חובת תשלומין בשמיעת חזרת הש"ץ, גם אם מתכוון לצאת [ובדיעבד, אם כיוון בחזרת הש"ץ של שחרית לצאת יד"ח תשלומין לערבית, יצא יד"ח]. אמנם, שליח ציבור שצריך להתפלל תשלומין, יכול לכוון מראש שחזרת הש"ץ תעלה לו כתפילת תשלומין.

4 – דין השוכח להתפלל תפילת תשלומין בזמן התפילה הבאה

א. אם לא השלים את תפילת התשלומין בתפילה שאחריה, אינו יכול להשלים עוד את התפילה שהפסיד.

ולכן אדם שלא התפלל שחרית, וכבר עבר זמן מנחה [היינו 13 וחצי דקות לאחר השקיעה], וכן אדם שלא התפלל מנחה וכבר עבר חצות הלילה, וכן אדם שלא התפלל ערבית וכבר עבר סוף זמן תפילת שחרית, שוב אינו יכול להתפלל תשלומין לתפילה שהפסיד.

אולם לעניין תשלומין למנחה לאחר חצות הלילה, ותשלומין לערבית לאחר סוף זמן תפילת שחרית – ישנם מקרים שיכול להשלים, וכדלהלן:

אם מתפלל את תפילת החובה של ערבית לאחר חצות הלילה, יכול להתפלל גם את התשלומין למנחה אז [עד עלות השחר], וכן אם מתפלל את תפילת החובה של שחרית לאחר סוף זמן תפילה, יכול להתפלל גם את התשלומין לערבית אז [עד חצות היום].

אמנם אם התפלל את תפילת החובה בזמן, לא יכול להתפלל תשלומין לאחר הזמן. אך אם רוצה, יכול להתפלל תשלומין [למנחה, לאחר חצות הלילה עד עלות השחר, וכן לשחרית, לאחר סופ"ז תפילה עד חצות היום] עם תנאי, כלומר שיתנה שתפילה זו תהא או בתור תפילת תשלומין, או בתור תפילת נדבה.

ב. אדם ששכח להתפלל שתי תפילות – יכול להשלים רק את התפילה האחרונה שהפסיד.

5 – דיני תפילת תשלומין במוצאי שבת

א. אדם ששכח להתפלל מנחה בשבת, מתפלל במוצאי שבת פעמיים ערבית של חול, ואומר "אתה חוננתנו" רק בתפילה הראשונה ולא בתפילה השנייה. אם אמר "אתה חוננתנו" בשתי התפילות או שלא אמר "אתה חוננתנו" כלל, יצא ידי חובתו.

ב. אם חשב בטעות שהראשונה היא תשלומין למנחה והשנייה היא תפילת ערבית, ולכן אמר "אתה חוננתנו" רק בתפילה השנייה ולא בתפילה הראשונה, באופן זה רק התפילה השנייה שהתפלל בשביל ערבית עלתה לו, אך התפילה הראשונה לא עלתה לו, ולכן יחזור ויתפלל פעם נוספת תפילת תשלומין למנחה ולא יזכיר בה "אתה חוננתנו". אמנם אם התכוון בפירוש שהתפילה הראשונה היא בשביל ערבית והשנייה לתשלומין של מנחה, באופן זה גם אם טעה והבדיל בתפילה השנייה בלבד, יצא ידי חובתו.

ג. אדם שלא התפלל ערבית במוצאי שבת, מתפלל פעמיים שחרית, ובשתי התפילות לא מזכיר "אתה חוננתנו", כיון שכבר הבדיל על הכוס.

ד. אדם שלא התפלל מוסף בשבת, אינו יכול להשלים זאת במוצאי שבת.

6 – דיני תפילת תשלומין בראש חודש ובחול המועד

א. אדם ששכח להתפלל שחרית בראש חודש או בחול המועד, וכן אדם ששכח להזכיר יעלה ויבוא בשחרית ונזכר לאחר חצות, יתפלל בסדר הבא: מנחה, תשלומין של שחרית, ולאחמ"כ יאמר הלל ומוסף [אם עדיין לא אמרם].

יש לציין שאם מתפלל תפילת תשלומין לאחר שכבר התפלל מוסף [וכגון ששם לב ששכח יעלה ויבוא לאחר שכבר התפלל מוסף], עליו להתפלל את תפילת התשלומין עם תנאי של נדבה [כלומר, שיתנה שתפילה זו תהא או בתור תשלומין לשחרית או בתור תפילת נדבה]. ובשבת, שלא מתפללים תפילות נדבה, יחזור ויתפלל בלא תנאי.

ב. כמו שאסור לאכול לפני שחרית כך אסור לאכול לפני הלל ולפני תפילת תשלומין, אך לפני מוסף מותר לאכול פת ומזונות עד כביצה, ודברים אחרים מותר אפילו הרבה.

ג. אדם שלא התפלל מוסף עד שעה שביעית, יכול להתפלל עד 13.5 דקות לאחר השקיעה, אך לאחמ"כ אינו יכול להשלים, כיון שאין תשלומין לתפילת מוסף.