זמן ההדלקה וברכת שהחיינו
זמן ההדלקה: יש הנוהגים להדליק נרות בערב יו"ט ויש הנוהגים להדליק ביו"ט סמוך לסעודת החג. מי שאין מנהג בידו, ידליק בערב יו"ט, ובפרט בזמננו שיש תאורת חשמל. כאשר יו"ט חל בשבת, כמובן שיש להדליק בערב שבת.
ברכת שהחיינו בשעת ההדלקה: יש המברכות שהחיינו בהדלקת נרות ויש הנוהגות שלא לברך אלא לברך או לצאת בשעת הקידוש. מי שאין מנהג בידה, לא תברך שהחיינו בזמן הדלקת הנרות, אלא תשמע מהמקדש.
מי שנוהגת לברך שהחיינו בזמן הדלקת הנרות, נראה שיכולה לענות אמן על ברכת שהחיינו בשעת הקידוש.
דין תנאי בהדלקת נרות, והקפדות נוספות בהדלקת נרות יום טוב
תחילה חשוב לציין, שכשיו"ט חל בשבת, כל דיני ההדלקה שווים לדיני הדלקת נרות שבת.
להקדים הברכה להדלקה: אף הנוהגים בכל שבת להדליק נרות לפני הברכה, ביו"ט ידליקו לאחר הברכה, אולם יש נוהגים גם ביו"ט להדליק לפני הברכה כמו בשבת.
קבלת יו"ט בהדלקה ובברכה: בברכת הדלקת הנרות, האישה מקבלת על עצמה את כל דיני היו"ט [ומבנות ספרד יש הנוהגות שהדלקת הנרות וברכתה אינה מהווה קבלת יו"ט].
בשעת הצורך, יכולה האישה להתנות שאינה מקבלת את היו"ט בהדלקה, ובלבד שמדליקה את הנרות תוך 40 דקות לשקיעה. אולם הנוהגות לברך שהחיינו בשעת ההדלקה, מקבלות בהדלקתן את כל דיני היו"ט, ובאופן זה לא מועיל להתנות שלא לקבל את היו"ט [ואף בנות ספרד הנ"ל שלא מקבלות יו"ט בהדלקה ובברכה, אם מברכות שהחיינו, מקבלות].
[מצוי שאישה רוצה לעשות תנאי בהדלקת נרות, משום שהיא מתארחת בליל יו"ט ורוצה ליסוע לבית המארחים לאחר ההדלקה. אמנם באמת אין זה נכון, מפני שכפי שהתבאר בשלוחות הקודמות, יש להדליק נרות במקום האכילה ולא במקום השינה, ועל כן מוטב שתיסע לפני יו"ט לבית המארחים, ותדליק שם נרות ותקבל יו"ט, ולא צריכה להדליק בביתה כלל].
הנוהגים להדליק ביו"ט עצמו, וכן המדליקים בערב יו"ט ומברכים לפני ההדלקה [שמקבלים את דיני היו"ט בברכתם], צריכים להיזהר בדברים הבאים:
- אין להבעיר אש חדשה, אלא רק להעביר אש מנר שדולק מערב יו"ט [ולמדליק בערב יו"ט, הכוונה שידליק את הגפרור לפני הברכה ולא לאחריה]. אם קשה להעביר את האש ישר מנר לנר, יכול גם להעביר ע"י גפרור או נר אמצעי.
- יש ליזהר שלא לכבות את הגפרור אלא רק להניחו שיכבה מאליו.
מקום ההדלקה כאשר סוכות חל ביום חול
מאחר ולכתחילה יש להדליק את הנרות במקום האכילה, לפיכך יש להדליקם בתוך הסוכה [ולספרדים – אם מישהוא כבר הדליק שם, ידליק ללא ברכה]. ובאופן שיש חשש לדליקה – ידליק בביתו במקום שמאיר לסוכה [כגון שאם יחשיך את הסוכה יאירו הנרות לסוכה].
ואם אי אפשר להדליק שם – ידליק במטבח שבו מכינים את צרכי האכילה או בחדר שישנים או משתמשים בו אשתו או בני ביתו, ועדיף שהחדר יהיה חשוך בשעת ההדלקה.
ולכן המדליק בערב יו"ט [שלא במקום האכילה], עדיף שיחשיך את החדר לגמרי קודם ההדלקה [כולל כיבוי אורות והגפת תריסים], ואז ידליק את החשמל, ומבלי להפסיק בדיבור ידליק את הגפרור, יברך וידליק את הנרות, ונמצא שהברכה הולכת גם על הדלקת הנרות וגם על תאורת החשמל. והמדליק ביו"ט עצמו שאינו יכול לכבות את החשמל, עדיף לכוון שעון שבת שיכבה את החשמל בזמן ההדלקה [או במשך זמן אחר שמשתמשים בנרות, ואפי' זמן קצר].
יש להדגיש שגם המדליק את הנרות שלא במקום האכילה [בערב יו"ט], יכול לקיים את מצוות ההדלקה לכתחילה, ע"י שידליק את החשמל בסוכה [לשם מצוות הדלקת נרות יו"ט], לפני שמחשיך את החדר ומדליק את הנרות בחדר האחר, כנ"ל.