א. בחור ישיבה השוהה בישיבה ובכוונתו לחזור לבית הוריו אחרי הדלקת נרות, – צריך להדליק בישיבה, שכיון שעד עכשיו היה בישיבה חיוב ההדלקה חל עליו שם [אף אם בלילה לא יישן בישיבה]. ונראה ששוב אינו צריך להדליק בבית הוריו, ודי בהדלקה שהדליק בישיבה.

ב. בחור שאוכל וישן בישיבה במשך כל ימי החנוכה, וחוזר לבית הוריו לפני זמן ההדלקה, ושוהה שם עד הערב ואח"כ חוזר לישיבה – נראה שיכול להדליק בביתו [ועדיף שיאכל שם סעודה]. כמו כן יכול למנות שליח שידליק עבורו בישיבה [בשלוחה 301 התבארו דיני הדלקת השליח].

ג. ההולך למסיבת חנוכה וכד' אצל קרובי משפחה [שאינם הוריו] ואח"כ חוזר לישיבה, ימנה שליח להדליק בישיבה, ולא ידליק בעצמו בבית המארח כיון שהוא מקום ארעי [אבל אם המסיבה בבית ההורים, יכול להדליק שם, כאמור בסעיף הקודם].

ד. בחור שבימי החנוכה ישן בבית הוריו ואוכל בישיבה, ואין לו חדר שינה בישיבה כלל – ידליק בבית הוריו, אמנם עדיף שגם יאכל שם.

ה. בחור ישיבה שישן בבית הוריו, ויש לו חדר לשינת צהריים גם בישיבה, כיון שלכתחילה יש להדליק במקום האכילה – או יאכל סעודה בחדרו בישיבה וידליק שם, או שיאכל סעודה אצל הוריו וידליק שם.

ו. בחור המתארח יום אחד אצל קרוביו, נכון יותר שידליק נרות בעצמו, ולא יסמוך על השתתפות בפרוטה עם בעל הבית.

ז. בחורה המתארחת אצל אחרים צריכה להשתתף בפרוטה עם בעל הבית [ובשלוחה 300 יתבאר כיצד משתתפים בפרוטה].