דיני התפילה וההקפות, ותפילת גשם
ישנם רבים שעושים קידוש לפני קריאת התורה, ויש יסוד לזה.
בזמן ההקפות יש לעמוד, והחלשים שמקילים לשבת יש להם על מה לסמוך.
כשמעבירים ספר תורה מאחד לשני – אם עושה זאת ביד אחת, יעשה ביד ימין, ואף איטר יד צריך לעשות כן.
אבל אינו רוקד כרגיל בשמחת תורה, אלא הוא עושה הקפה אחת עם הספר תורה.
אומרים יזכור בשמח"ת [אף כשחל בשבת] ואף ביחידות [ובני ספרד לא אומרים יזכור כלל].
המנהג הנפוץ לומר תפילת גשם לפני שהציבור מתחילים מוסף.
יחיד המתפלל בביתו, לא יתפלל מוסף עד שעה שהציבור מתפלל מוסף. אם אינו רגיל להתפלל בבית כנסת מסוים, אזי די שבאחד מבתי הכנסיות בעירו כבר הזכירו "משיב הרוח", כדי שיאמר "משיב הרוח". אך אם רגיל להתפלל בבית כנסת מסוים, הולך אחר בית הכנסת זה.
אשה המתפללת בביתה, אף אם בעלה כבר התפלל מוסף – אומרת בשחרית "מוריד הטל". ובמוסף – אם באחד מבתי הכנסיות בעיר כבר התפללו מוסף, אומרת "משיב הרוח".
דיני קריאת התורה והעליות
לאחר ההקפות [ביום ובליל שמח"ת], מחזירים את ספרי התורה לארון, ומשאירים בחוץ את הספרים בהם קוראים, והחזן אומר "שמע ישראל" וכו', כנהוג.
יש מנהגים חלוקים בעניין אמירת "בריך שמיה", ובמקום שאין מנהג ברור, יאמרו.
וכן יש מנהגים בעניין אמירת י"ג מידות ורבש"ע, ובמקום שאין מנהג, יאמרו [אמנם בשנים שחל בשבת, בלא"ה המנהג הנפוץ שלא לאומרם].
סדר קריאת התורה בשמח"ת שחל ביום חול: מעלים חמישה עולים ל"וזאת הברכה", עד "מעונה" [וכחלוקת העליות בחומש], ולאחמ"כ חוזרים וקוראים שוב מתחילת "וזאת הברכה", עד "ולדן" לשאר העולים. לאחר שכולם עלו, מעלים את העולה ל"כל הנערים", והוא קורא את עליית חמישי [מ"ולדן" עד "ובגאותו שחקים"]. לאחמ"כ מעלים את החתן תורה מ"מעונה" עד סוף התורה. לאחמ"כ קוראים בחומש בראשית, ולאחמ"כ מפטיר בפרשת פנחס.
סדר קריאת התורה בשמח"ת שחל בשבת: קוראים בתחילה ז' קרואים עד עליית שביעי "ויעל משה", ועושים זאת ע"י שמחלקים את העלייה הראשונה לשניים, כהן קורא עד "ישא מדברותיך", ולוי קורא משם עד "ועזר מצריו תהיה", וכן הלאה, ושביעי קורא מ"מעונה" עד "ויעל משה". ולאחמ"כ חוזרים וקוראים שוב מתחילת "וזאת הברכה" עד "ולדן" כבכל שנה, ואז קוראים לכל הנערים מ"ולדן" עד "מעונה", ולחתן תורה מ"מעונה" עד הסוף.
דינים נוספים:
כשמוסיפים עליות עבור האחרונים שעדיין לא עלו, לא צריך להתחיל מתחילת "וזאת הברכה", אלא אפשר להתחיל מתחילת אחת העליות. וכגון אם נשאר אדם אחד [חוץ מ"כל הנערים"], יתחילו לקרוא לו מעליית רביעי, אם נשארו שניים, משלישי, וכן הלאה.
ברכות התורה בעליית כל הנערים: אף שיש נוהגים שהילדים מברכים עם העולה, נכון יותר שרק העולה יברך והם יצאו בברכתו. לאחר הברכה האחרונה, העולה אומר עם הילדים "המלאך הגואל".
העולה לתורה אינו אומר "חזק חזק ונתחזק" משום הפסק.
נוהגים שהעולה לתורה בפרשת בראשית אומר "ויהי ערב ויהי בוקר וכו'" עם הציבור לפני הבעל קורא [ולא חוזר ואומר שוב עם הבעל קורא].
סדר הקדישים וההגבהות במקום שיש שלושה או שניים או ספר תורה אחד
משאירים שלושה ספרי תורה מחוץ לארון. בספר הראשון קוראים וזאת הברכה, לאחר הקריאה לא אומרים חצי קדיש, ומניחים על הבימה את הס"ת השני [של בראשית], ומגביהים [ורבים נוהגים להגביה הפוך] וגוללים את הס"ת הראשון [של וזאת הברכה]. לאחמ"כ קוראים בס"ת השני בפרשת בראשית. לאחר קריאת בראשית, מניחים על הבימה את הס"ת השלישי [אך את הס"ת הראשון ל"צ להניח], חצי קדיש, מגביהים וגוללים את הס"ת השני [של בראשית], וקוראים מפטיר. בני ספרד נוהגים לומר קדיש גם לאחר הספר השלישי.
כשיש רק שני ספרי תורה: לאחר שסיימו לקרוא בספר הראשון וזאת הברכה, יגללו אותו [בזמן אמירת הרשות לחתן בראשית] לפרשת פנחס, ורבים נוהגים גם להגביהו [כשהוא כבר גלול לפרשת פנחס], ויגללוהו. אח"כ קוראים בראשית בס"ת השני. ולאחמ"כ יניחו על הבימה את הס"ת הראשון, חצי קדיש, הגבהה וגלילה לס"ת השני, ויקראו מפטיר בס"ת הראשון.
כשיש רק ספר תורה אחד: קוראים וזאת הברכה, גוללים לבראשית בזמן אמירת ה"מי שברך" והרשות לחתן בראשית, קוראים בראשית, חצי קדיש, גוללים לפרשת פנחס.
דינים הנוגעים לעליית כהנים ולווים, ולעליית אבא ובן
אם בקריאות הנוספות נשאר רק כהן אחד והשאר ישראלים, או שנשאר רק לוי אחד והשאר ישראלים [ואין עוד כהנים ולויים אפי' קטנים] – בשעת הדחק אפשר לקרוא לישראל מיד לאחר הכהן או הלוי, אך יותר נכון שלא לקרוא לכהן או ללוי כלל אלא רק לישראלים.
כהן או לוי יכולים להיות 'חתן תורה' ו'חתן בראשית', כמו כן מותר ששלושה כהנים או לויים יהיו 'חתן תורה' 'חתן בראשית' ומפטיר.
אם יש רק כהן אחד ורוצים להעלותו גם ל'חתן תורה' או ל'חתן בראשית', מותר שיעלה פעמיים.
אם יש הרבה כהנים ולויים, יעלו לתורה כהן, לוי, ישראל, כהן, לוי, ישראל, וחוזר חלילה.
אין להעלות אבא ובן ברצף, אף בעליות שמוסיפים בשמח"ת. אולם אפשר להעלות אחד לחתן תורה והשני לחתן בראשית, ויש להקל אף בס"ת אחד.