הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת בהעלותך:
קידוש לבנה בליל שבת
אין מקדשים את הלבנה בליל שבת. אך בליל שבת זו (פ' בהעלותך תשפ"ג), כיון שסוף זמן קידוש לבנה הוא זמן קצר לאחר צאת השבת, וספק אם יראו אז את הלבנה.
לפיכך מותר לקדש הלבנה בליל שבת, ואומרים את כל הנוסח כרגיל, אך אין לרקוד.
מקור הדין והרחבה:
כתב הרמ"א (סי' תכו סע' ב) "ואין מקדשין אותה (-את הלבנה) במוצאי שבת שחל בו יום טוב", וכתב המגן אברהם (שם ס"ק ז) "ומכל שכן שלא יקדשו בליל שבת".
נאמרו כמה טעמים בדבר (חלקם עפ"י סוד), ונביא מקצתם:
א: ר' משה מקוצי (ועוד ראשונים) כתבו שאין מקדשין בשבת, משום שכשם שיש איסור תחומין למטה מעשרה, כך יש איסור תחומין למעלה מעשרה. וכיון שקידוש לבנה הוא קבלת פני שכינה, ממילא הוי כאילו יצא חוץ לתחום.
ב: המהרי"ל כתב שהוא משום שברכת הלבנה הוא כעיון תחינה, ואין מבקשים בקשות פרטיות בשבת ויו"ט.
ג: שער הציון (שם ס"ק יב) כתב שהוא משום הריקודים שרוקדין בעת קידוש לבנה, ואין לרקוד בשבת.
אמנם כאשר ליל שבת הוא הזמן האחרון לקידוש לבנה, ואם לא יקדשוה בשבת, יפסידו את הברכה, כתב בשו"ת הב"ח (סי' פ) שיש לקדש הלבנה בליל שבת.
ובחודש זה (סיון תשפ"ג), אף שכאמור, אפשר לקדש גם במוצאי שבת, אך מכיון שזמן קצר לאחר צאת השבת כבר יעבור הזמן, ובנוסף יש חשש שלא יוכלו לראותה במוצאי שבת, מותר לקדש הלבנה בליל שבת [ועי' שו"ת שבות יעקב ח"ג תשובה לא, שו"ת שואל ומשיב (קמא ח"ג סי' קנא), ערוך השולחן (סי' תכו), ].