בימים הקרובים נעסוק בעז"ה בדינים המעשיים של נרות שבת

יום ראשון טו' סיוון תשפ"ג

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

בימים הקרובים נעסוק בעז"ה בדינים המעשיים של נרות שבת

בילקוט שמעוני בתחילת פרשת בהעלותך נאמר "אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון".

[ישנו מדרש על פרשת השבוע "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם – מכאן שמדליקין נרות שבת", והוי מדרש פליאה. ועי' בספר דבש לפי (חיד"א, מערכה נ אות ל) שביאר מדרש זה].

מקום הדלקת נרות לבני זוג המתארחים יחד בליל שבת במקום אחד, וישנים במקום אחר או שחוזרים לישון בביתם:

בין אם ידליקו נרות במקום האכילה בליל שבת, ובין אם ידליקו במקום השינה, יוצאים ידי חובה. אמנם יותר טוב שיגיעו בערב שבת לבית המארחים וידליקו במקום האכילה. ואם יעשו כן – אין צריך להדליק כלל נרות במקום הלינה.

אמנם אם קשה לעשות כן – אפשר להדליק בביתם (דהיינו, במקום הלינה) נרות ארוכים שיישארו דולקים עד שיחזרו לביתם, ולכתחילה ראוי שיעשו גם את שני הדברים הבאים:

א – להחשיך לגמרי את החדר קודם ההדלקה (כולל כיבוי אורות וסגירת התריסים), ואז תדליק את החשמל, ומבלי להפסיק בדיבור תדליק את הנרות ותברך, ונמצא שהברכה הולכת גם על הדלקת הנרות וגם על הדלקת החשמל.

ב – לאכול כזית מזונות לאור הנרות לאחר שחוזרים מהסעודה, ונמצא שהדליקו נרות במעין מקום הסעודה.