מה העירוב תבשילין מתיר

יום שני כז' אלול תשפ"ד

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

מה העירוב תבשילין מתיר:

העירוב תבשילין מתיר להכין מיו"ט ב' של ראש השנה לשבת.

גם מי שהניח עירוב, יקפיד לבשל ביום שישי – בעוד היום גדול, בזמן שיוכל להנות ממנו ביו"ט. ונראה שגם את שאר ההכנות שהותר לעשות מיו"ט לשבת (וכדלהלן), יש לעשות בעוד היום גדול.

בשעת הדחק אפשר לבשל סמוך לשקיעה.

סידור הבית מיו"ט לשבת: מן הדין מותר לסדר את הבית בזמן שיש עדיין שהות ביום להנות ממנו, אך יותר טוב לסדר את הבית בעוד היום גדול שלא ניכר שעושה כן לכבוד שבת.

רחיצת כלים מיו"ט לשבת: נכון להדיח את הכלים כל עוד יש שהות לאכול בהם ביו"ט.

הוצאת מאכלים מהמקפיא לשבת: מותר להוציא אוכל מבושל מההקפאה לצורך שבת, ונכון להוציא את המאכלים בזמן שיוכל להנות מהם ביו"ט.

נכון להחמיר שאף אדם שהניח עירוב תבשילין, לא יעשה הכנות שאינן קשורות לאכילה [כגלילת ס"ת וקיפול טלית] מיו"ט לשבת, אלא אם כן ישתמש בהן ביו"ט עצמו.

מתי אוכלים את העירוב תבשילין:

לכתחילה יש להקפיד שהעירוב תבשילין יהיה בתוך התחום שבו האדם יהיה בחג, ולכן אדם הנוסע חוץ לעירו יעשה את העירוב תבשילין במקום שבו יהיה בחג, או שייקח את העירוב תבשילין איתו.

העירוב צריך להיות קיים עד לאחר שגומר לעשות את המלאכות לשבת והדליק נרות שבת.

לכתחילה יש לאכול את העירוב בשבת [אך לא לפני]. מי שבדרך כלל מברך בסעודות שבת על שתי כיכרות ובוצע את שתיהן – יאכל את העירוב בליל שבת. אך מי שבוצע רק ככר אחת – ישתמש בעירוב כלחם משנה בסעודת הלילה והיום, ויאכלנו בסעודה שלישית.