פרשת משפטים

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

פרשת משפטים

מדוע כל שומר חינם הוא לא שומר שכר

"כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגו'" (שמות כב, ו)

כידוע שומר חינם פטור מגניבה ואבידה, ואילו שומר שכר חייב בגניבה ואבידה. והנה מבואר בגמ' (ב"ק נו) שלדעת רב יוסף שומר אבידה הרי הוא שומר שכר, מפני שבשעת התעסקותו באבידה, הוא יהיה פטור מלתת צדקה לעני שיבוא אליו [מדין עוסק במצווה פטור מן המצווה, שהרי עוסק במצוות השבת אבידה], ורווח זה – שפטור מלתת צדקה – הוא השכר שמקבל שומר האבידה, ולכן דינו כשומר שכר.

ולפי הנ"ל יש להקשות, הרי גם אם עני יבוא אל שומר חינם לבקש צדקה, השומר יהיה פטור מלתת לו [מדין העוסק במצווה פטור מן המצווה, שהרי עוסק במצוות חסד]. וא"כ מדוע כל שומר חינם אינו שומר שכר.

וקושיא זו הקשה הריטב"א (שבועות מד, ב"מ פב) ותירץ (שבועות שם) שכיון שמה שהשומר מתעסק הוא לא מחמת מצוות חסד אלא מחמת התחייבותו להיות שומר [שהרי הוא קיבל עליו בפירוש את השמירה], לכך אין זה נחשב עוסק במצווה להיפטר מפרוטה לעני.

ועוד תירץ (ב"מ שם) שכיון שהשומר קיבל מיד הבעלים את החפץ, כך היא דעתו – להתחייב רק בפשיעה, בשונה משומר אבידה שנהיה שומר ללא ידיעת הבעלים, והשמירה היא רק משום המצווה – אזי דעתו היא להיות שומר שכר [ויש לבאר זאת עפ"י דברי התוס' (כתובות נו) שההבדלים בין התחייבויות השומרים – ששומר חינם חייב בפשיעה ושומר שכר בגניבה ואבידה והשואל באונסין – מקורם באמדן תורה, שכך דעת האנשים להתחייב, ולפי"ז יובן גם ההבדל בין שומר חינם לשומר אבידה, וכנ"ל].

אולם יש להעיר על קושיית הריטב"א מעיקרא, הרי המצווה להיות שומר חינם היא מצוות חסד, ומצווה זו אינה מצווה חיובית אם יש אחרים שיכולים לשמור [ראה אזמרה לשמך 267].

ויש לדון האם במצווה זו אומרים עוסק במצווה פטור מן המצווה. ובנתה"מ (סי' עב ס"ק יט) כתב שבמצווה קיומית לא אומרים עוסק במצווה פטור מן המצווה, וא"כ הרי כיון שמצווה זו להיות שומר [מצוות חסד] היא מצווה קיומית, שמא בזה לא נאמר דין עוסק במצווה, וצ"ע.