דין מעוברת בצום יום כיפור

שימו לב הסבר כיצד אוכלים ושותים לשיעורים, התבאר בשלוחה 205. דין נטילת תרופות בצום התבאר בשלוחה 203, דין נטילת כדורים הורמונליים התבאר בשלוחה 735

דיני מעוברת שהריונה תקין, ובאיזה אופנים צריכה לשתות, ודינים כלליים

אישה מעוברת שהריונה תקין והיא חשה בטוב, צריכה לצום כרגיל, ועליה להכין את עצמה קודם הצום בשתייה מרובה של בין שלשה – לארבעה ליטר נוזלים ביממה שלפני הצום. במהלך הצום תשתדל לנוח ככל האפשר ותשהה במקום ממוזג, ולא תלך לבית הכנסת. כמו כן הבעל חייב לעזור לאשתו גם אם יתבטל מתפילה בציבור.

מעוברת שהריונה תקין, ויכולה לצום, אך אעפ"כ היא חוששת מהצום, יכולה להתחבר לעירוי לפני יו"כ ע"י אנשי מקצוע (אפשר לברר בעזר מציון או בהצלה וכדומה), ואם עושה כן, במהלך הצום יכולה לקבל אפי' כמה ליטר נוזלים.

אם האישה מרגישה חולשה חזקה וסחרחורות ורואה שחור מול העיניים, דינה ככל אדם שבמקרה זה תשתה לשיעורים.

במקרה שיש התכווצויות או צירים – תשתה לשיעורים, ואם לא די בזה – תשתה כרגיל.

בבחילות או צרבות בהריון אין סיכון לעובר, רק חוסר נוחות, ולכן תצום. אך אם מכירה את עצמה שבחילות מביאות אותה להקאות מרובות, דינה כמקיאה, כדלהלן.

במקרה שיש הקאות מרובות או קשות או שהקיאה את הכל – עלולים להגיע להתייבשות, ולכן אם האישה מקיאה הרבה צריכה לשתות לשיעורים. אם רק אוכל עוזר לה שלא יהיו הקאות– תאכל לשיעורים.

אם סובלת מהִיפֶּרְאֶמֶזִיס [הקאות יתר בהריון] – תשתה לשיעורים.

מחסני ברזל נמוכים אינו מונע מלצום אלא רק כאשר בדרך כלל ההמוגלבין שלה גבוה ועכשיו הוא נמוך מ-9

האופנים בהם מעוברת צריכה לשתות לשיעורים

בכל מקום שנתבאר "תשתה לשיעורים", הכוונה לשתות לשיעורים, עד שתגיע לכמות של 500cc בסך הכל. אם לא די לה בכך – תשתה לשיעורים 700cc בסך הכל.

קרישיות יתר (אפלא-APLA)/נוטלת קלקסן, מיעוט מי שפיר (פחות מ-AFI8), ריבוי מי שפיר (מעל AFI30) – , תפרים בצוואר הרחם, צוואר רחם מקוצר/מחוק, רחם דו קרני, רחם מחיצתי, אי ספיקת שליה, נוטלת כדור לתמיכת הריון, המטומה ברחם, אם היו דימומים משמעותיים במהלך ההריון, שליה דבוקה, שליית פתח, היפרדות שלייה, עובר קטן [רק כשהוא קטן מאד משמעותית], הריון של תאומים, הריון של שלישיה, אם היו צירים מוקדמים / מדומים.

כמו כן, אם היו התכווצויות או בטן קשה, דינו כצירים מדומים [התכווצויות הם כאבים חזקים בבטן התחתונה, אף שייתכן שזה לא ישפיע על הצום, יש לחשוש ותשתה כנ"ל. אך אם ברור שהכאבים הם רק בגב העליון, אין לכך קשר לצום].

אם סובלת מכאבי ראש / סחרחורות / חולשה [שצריכה לשכב מחמתה במיטה] – תשתה לשיעורים.

העומדת ללדת בניתוח קיסרי – עד החודש התשיעי, אם הכל תקין תצום כרגיל. מהחודש התשיעי – תשתה לשיעורים.

מיעוט בתנועות העובר, דינו התבאר בשלוחת מיעוט תנועות בתפריט הקודם. אך ריבוי בתנועות העובר אין בו הפרעה לצום.

כמו כן שליה קדמית ואחורית, וכן שני כלי דם בטבור – אין בהם חשש לצום.

כל מה שנתבאר שדי בשתיה לשיעורים, הוא משום שבדרך כלל אין צורך באכילה כלל. אמנם בהריון עם מחלת מעיים (קרוהון או קוליטיס), אוכלת ושותה לשיעורים.

סכרת הריון

סכרת הריון[אף אם היא סכרת מאוזנת] – יש בזה ויכוח גדול בין הרופאים האם אפשר לצום כרגיל, ולמעשה ההוראה שתאכל ותשתה את המנות בשעות בהן היא רגילה לאכול ולשתות, רק תחלק אותן למנות קטנות ותאכל אותן כל 4 דקות.

אם כעת לא ידוע על סכרת הריון, ובעבר ההריונות היו עם סכרת הריון – תצום [אם מרגישה טוב].

מעוברת שעברה הפלה בעבר

אם בעבר היתה הפלה אחרי צום – אם היו שתי הפלות לאחר צום, תשתה לשיעורים. אחרי הפלה אחת, תצום כרגיל [אך יכולה להתחבר לעירוי].

אם היו הפלות בעבר ללא קשר לצום – אם הפילה פעמיים אחרי חודש חמישי – תשתה לשיעורים, אא"כ היתה הפסקה של הריון תקין.

הריון בסיכון ושמירת הריון

הריון בסיכון – אם ההוראה היא להמנע מקיום המצווה, בד"כ יש לשתות לשיעורים. אם אין כזו הוראה, צריך לברר למה ההריון בסיכון.

שמירת הריון – אם נמצאת בשמירת הריון, צריכה לשתות לשיעורים, ולפעמים אף לאכול לשיעורים.

רעלת הריון [בהריון זה, אף אחר שחלפה] – תשתה לשיעורים [ובמקרה הצורך גם תאכל לשיעורים].

מיעוט בתנועות עובר

מיעוט בתנועות העובר – תשכב חצי שעה על צד שמאל בריכוז, ואם עדיין לא מרגישה תנועות – תשתה שתייה מתוקה לשיעורים, או תאכל עד שמונה קוביות שוקולד (שהן פחות מכשיעור), ואם עדיין לא מרגישה תנועות – תתפנה לבית חולים. אם יודעת שאם לא אוכלת/שותה לא מרגישה תנועות – תשתה כל שעה כוסית שיעורים של שתייה מתוקה.

 דיני מעוברת מטיפולי IVF

לפני החזרת עוברים – תשתה לשיעורים.

אחרי זריקות תמיכה (אסטרוגן) – תשתה לשיעורים.

לאחר שאיבת ביציות – תשתה לשיעורים.

אחרי החזרת עוברים – עד שבועיים תשתה לשיעורים.

דין יולדת בצום יום כיפור

א. יולדת תוך שלושה ימים ללידה [כלומר שילדה בח' תשרי ואילך] לא תצום כלל, ואם אומרת איני צריכה, מאכילין אותה פחות מכשיעור.

ב. ילדה בז' תשרי, לדעת השולחן ערוך דינה כיולדת בתוך שבעה ימים ללידה, שמבואר דינה להלן בסע' הבא, אך המשנ"ב פוסק שעד שיעברו שלשה ימים מעת לעת [דהיינו עד אותה שעה שבה היא ילדה] דינה כיולדת תוך שלושה ימים, שנתבאר בסעיף הקודם.

ג. תוך שבעה ימים ללידה [כלומר שילדה מד' תשרי ואילך], אוכלת לשיעורין אלא אם כן אומרת שאינה צריכה וגם הרופאים אומרים שאינה צריכה שאז אסור לה לאכול. אבל אם לא ידוע שהיא אינה צריכה, אוכלת לשיעורין.

ד. ילדה בג' תשרי – לדעת השולחן ערוך צמה, ולמשנ"ב עד גמר המעת לעת, דהיינו עד אותו שעה שבה ילדה – אוכלת פחות מכשיעור [ומשעה זו עד צאת הצום, תצום כרגיל], וכן הלכה.

ה. ילדה לפני ג' תשרי, כיון שעברו מהלידה שבעה ימים מעת לעת הרי היא ככל אישה שצריכה לצום, ואם היא מניקה נתבאר דינה בשלוחה הבאה.

דין מינקת בצום יום כיפור

א. מינקת צמה ביום הכיפורים. יש לה להתכונן היטב לצום בשתיה מרובה של מיץ ענבים, ביומיים שלפני הצום. אם יש לה אפשרות לשאוב חלב – תשאב לפני הצום כדי שתצטרך להניק פחות ותאבד פחות נוזלים. כמו כן מומלץ מיד לאחר צאת הצום לשתות כמות גדולה של מיץ ענבים כדי להחזיר את החלב.

ב. תינוק יונק, אם הוא אוכל חלב שאוב יש לדאוג להכין לו כמות מספיקה לפני הצום. אם הכמות השאובה אינה מספיקה או שהתינוק רק יונק ולא אוכל מבקבוק, ולאם אין די חלב בשביל התינוק, והתינוק אינו אוכל מזון אחר ואם האמא תצום יש בכך סכנה לתינוק – תשתה האם מיץ ענבים לשיעורים כל ארבע דקות. ואם לא די בכך תשתה כרגיל [ובדרך כלל די בשתייה בלי לאכול].