גדר חולה חולה שיש בו סכנה שאינו צם ביום כיפור

חולה שיש בו סכנה, אינו דווקא חולה שאם הוא יצום יש חשש שימות, אלא גם אם הצום יגרום לו ש"יכבד עליו החולי ויסתכן" (שו"ע סי' תריח ס"א), כלומר שהצום יחמיר או ידרדר את מצבו, באופן שיגיע בסוף [אפילו לאחר כמה שנים] לידי סכנה, נחשב חולה שיש בו סכנה.

אם הרופאים לא יודעים אם הצום יחמיר את מצב החולה – הכל לפי העניין ויש לשאול חכם.

רוב החולים שיש בהם סכנה, די להם בשתיה לשיעורים, ומעט מהחולים צריכים אף אכילה לשיעורים.

האופנים המתירים אכילה ושתייה בצום יום כיפור

חולה שאין בו סכנה והצום לא יביאו לידי סכנה, צריך לצום, ואסור לאכול ולשתות אף כל שהוא, כיון שחצי שיעור אסור מן התורה. ולכן אף אם יש כאבי ראש חזקים אסור לאכול או לשתות כל שהוא, אך מותר לקחת כדורים ללא מים, ואם אינו יכול לקחת ללא מים – יכול לקחת עם מים מרים.

חולה שיש בו סכנה שהצום מזיק לו ועלול להרע את מצבו, אינו צם, וכן בריא שעקב הצום נכנס לסכנה [בדר"כ ברוב המחלות די בשתייה לשיעורין, וכפי שהתבאר בדיני אכילה ושתייה לשיעורים].

דוגמאות מצויות לסכנה המצריכה אכילה/שתייה

סחרחורת/שחור בעיניים/חולשה – אדם שמרגיש שעומד להתעלף, כגון שרואה שחור מול העיניים או סחרחורת חזקה שאינה חולפת, או שחש חולשה המקשה עליו לקום מהמיטה, צריך לשתות לשיעורים. ולאחר שהתחזק, הדבר תלוי במצבו.

הקאות – אם יש הקאות מרובות – ישתה לשיעורים לעיתים קרובות (אך אפשר לטפל בהקאות ע"י טיפולים מונעים, למשל כדור נקסיום, כמה ימים לפני יו"כ). אם מצב ההכרה מעורפל – ישתה כרגיל עד שישוב לאיתנו. [אחרי הקאה – יכול לשטוף את הפה, כיון שהיא רחיצה כדי להסיר לכלוך, ויטה ראשו למטה כדי שלא יבלע מים].

התייבשות – אדם שמרגיש התייבשות עד כדי חולשה (מתבטאת בדופק מהיר/זיעה קרה/חולשה כללית) – חייב לשתות מיד, ולרוב די בשתיה לשיעורים או שתייה עם הפסקים.

אם ההתייבשות מתבטאת בכהות חושים/שינוי צבע הפנים/טשטוש בראייה/תחושה מעין התחלת עילפון – ישתה כרגיל, וילך לבי"ח.

חום – אם ידוע שהחום נגרם עקב התייבשות קלה/הצטננות – יצום כרגיל [אך מותר לשבת בתוך מים פושרים כדי להוריד את חום הגוף]. אך אם סיבת החום אינה ידועה, והוא בסביבות 38.5° – ישתה לשיעורים.

עילפון – אדם שהתעלף ביו"כ והתעורר [לא משנה מדוע התעלף] – יכול לשתות לשיעורים, ואם לא מספיק לו יכול לשתות כרגיל. אם לא חזר לעצמו תוך זמן קצר, אוכל ושותה לשיעורים.

חיוורון – מי שהחוויר בגלל הצום, אם לרוב בני אדם נראה שהוא צריך לאכול – יאכילוהו, אף כשאין שם רופא שיאמר כך.

נטילת תרופות ביום כיפור

חולה שיש בו סכנה, דהיינו שאם לא יטול תרופות יש אף חשש סכנה, נוטל תרופות כהרגלו.

חולה שאין בו סכנה, דהיינו שהוא נפל למשכב או חולה כל גופו [כלומר, שאינו יכול לתפקד], אפי' שאין בו סכנה, מותר לו לקחת תרופות שאין בהם טעם, ואם לא יכול לבלוע בלא מים, יכול למרר מים [ע"י מלח או כמה שקיות תה ללא סוכר] ולבלוע את הכדור עם מים מרים [וישנה אפשרות נוספת לבלעו ע"י שאוסף את הרוק].

אם יש בכדור טעם טוב, מותר לבולעם כשהם עטופים בנייר טישיו וכדו'.

מי שיש לו רק מיחושים ואינו מוגדר אפילו כחולה שאין בו סכנה, אסור לו לקחת תרופות אפילו ללא מים, וכשם שבכל שבת הדבר אסור משום רפואה בשבת.

בריא הנוטל כדורים [שאינם של רפואה ומותר לקחתם בשבת], מותר לקחתם ללא מים, אך עם מים אסור. אולם אם שותים מים מרים פחות מכשיעור, אפשר להקל בזה בכל מקום שהוא צער אף שאינו חולי, כיון שהוא גם פחות מכשיעור וגם מים מרים.

דין בליעת כדורים הורמונליים התבאר במקום אחר.

כדורי שינה, קשב וריכוז, כדורי קפאין, וכן שימוש במשאפים ביו"כ

כדורי קשב וריכוז (ריטלין/קונצרטה): הנצרך לכך מאד, וכגון הנוטל כדור זה בכל יום, מותר לקחת תרופות אלו ללא מים (ואין בזה משום איסור רפואה בשבת). ואם אינו יכול לבלוע ללא מים, כיון שהוא בצער גדול, יכול למרר מים [ע"י מלח או כמה שקיות תה ללא סוכר] ולבלוע את הכדור עם מים מרים, ויש להשתדל מאד שהמים יהיו פחות מכשיעור [כלומר עד 40 מ"ל].

אולם מי שמתפקד גם ללא הריטלין, והריטלין הוא רק ליתר ריכוז – אסור לקחת ריטלין משום איסור רפואה בשבת.

כדורי שינה: מי שלא מצליח להירדם ללא הכדור, או שלוקח לו זמן רב מאד, מותר לקחת תרופות אלו ללא מים (ואין בזה משום איסור רפואה בשבת). ואם אינו יכול לבלוע ללא מים, יכול ליטול עם מים מרים, וישתדל מאד שהמים יהיו פחות מכשיעור, וכפי שהתבאר לעיל.

כדורי שינה שיש בהם טעם (מלטונין): מותרים רק לזקוק להם מאד, כדלעיל, ויש לבלעם כשהם עטופים בנייר טישיו וכדו'.

כדורי/נרות קפאין: אין בהם איסור אכילה, אך יש בהם איסור רפואה כמו בשבת. ולכן מותר לקחתם ללא מים, רק במצב שאם לא ייקח, יגיע למצב שאינו יכול לתפקד. המותר לקחתם, ואינו יכול לבלוע ללא מים, מותר לקחתם עם מים מרים, ועדיף פחות מכשיעור (וכפי שהתבאר לעיל). ואם אפשר דרך נרות – יעשה כן, ולא ישתה מים מרים.

משאפים: דינם כמו בשבת, שחולה שאין בו סכנה [כלומר, שאינו מתפקד], מותר לקחת משאפים בשבת וביום כיפור.

דין קטנים בצום יו"כ:

עד גיל תשע – אינם צמים כלל, ומותר להאכילם בידיים [אפי' ממתקים].

מגיל תשע עד גיל מצוות – מחנכים אותם לתענית שעות, ויאכלו שעה לאחר שרגילים לאכול את ארוחתם הקבועה [דהיינו, ילד הרגיל לאכול ארוחת בוקר בשעה 10, יאכל ביו"כ בשעה 11. ממתק קטן וכד' שאוכל בבוקר אינם נחשבים ארוחה קבועה].

לעניין ליל יו"כ [בקטן מעל גיל תשע] – אם מרגיש צורך לאכול, מותר.