שימו לב הסבר כיצד אוכלים ושותים לשיעורים, התבאר בשלוחה 205. דין נטילת תרופות בצום התבאר בשלוחה 203
סכרת
בין אם מטופל בזריקות אינסולין או במשאבת אינסולין – יאכל וישתה כרגיל [ואם מטופל בזריקות, יקבל את הזריקות גם בצום]. ולא ישנה מהטיפול כדי לצום, שכן הדבר כרוך בבעיות רפואיות והלכתיות.
לסכרת המאוזנת באמצעות דיאטה בלבד הקישו 1. לסכרת המאוזנת באמצעות כדורים הקישו 2, לסכרת המאוזנת באמצעות זריקות הקישו 3.
1 – אם הסכרת מאוזנת בדיאטה בלבד – יצום, ואם מרגיש יובש בשפתיים – יכול להרטיבם במים.
אם ירגיש לא טוב (כגון יובש בפה, התייבשות, סחרחורת, או שהסוכר עלה מאד מעל 250) – ישתה לשיעורים.
2 – כשהסכרת מאוזנת באמצעות כדורים – יש להבחין בין שני סוגי כדורים: יש סוג כדורים שמורידים את הסוכר בדם, ויש סוג כדורים שמונעים את עליית הסוכר בדם.
אם לוקח כדורים שמורידים את הסוכר בדם: כגון סוּלְפוֹנִילְאוּרִיאָה (גְלוֹבֶן, אָמָרִיל, גְלִימֶפִּירִיד, נוֹבוֹנוֹרְם, רֶפָּאגְלִינִיד) – לא יקח את התרופות בערב הצום ובצום עצמו, ויכול לצום, ויקח את הכדור במוצאי הצום לאחר האכילה.
אם מרגיש לא טוב או שיש חשש להִיפּוֹגְלִיקֶמְיָה – ישתה מיץ ענבים פחות מכשיעור, או יאכל תמר אחד, וימתין מספר דקות לשיפור ההרגשה, ואם לא עוזר יקח עוד שיעור.
אם לוקח כדורים שמונעים את עליית הסוכר בדם: כגון גְלוּקוֹפָאג', מֶטְפוֹרְמִין, גְלוּקוֹמִין, אַקְטוֹס, פְּרַנְדָאז, גִ'ינוּבִיָה – יקח את הכדור לפני הצום, ולא יקח את הכדור בצום, אלא במוצאי הצום לאחר האכילה.
אם לוקח כדורי גָ'ארְדִיאָנְס או פוֹרְסִיגָה: אין לקחת את הכדורים 24 שעות לפני הצום, ואם לקח אסור לצום.
אם החולה הגיע להיפו ביו"כ – אוכל ושותה כרגיל.
3 – חולה המקבל אינסולין, בכל צורה שהיא – אינו צם (וכפי המפורט להלן).
אף כשהסכרת מאוזנת ע"י אינסולין ארוך-טווח (זריקות לָנְטוּס / לֶבֶמִיר) [בין אם לוקח שילוב עם טיפול תרופתי או שילוב עם אינסולין קצר-טווח] – יקבל את הזריקות גם בצום, ויאכל וישתה כרגיל
חולה המטופל ע"י משאבת אינסולין [גם אם הוא מבוקר ע"י מחשב] – דינו כנוטל זריקות אינסולין, ואוכל ושותה כרגיל
זריקות אוֹזְמְפִּיק, טְרוּלוּסִיטִי, וִיקְטוֹזָה, בַּיְטָה, וִיגוֹבִי, מוֹנְגָ'רוּ – אינם אינסולין ומותר לצום איתם .
אנטיביוטיקה ודלקות
אנטיביוטיקה
אם יש חום 38° – ישתה לשיעורים.
אם אין חום ומרגיש טוב – יצום, וינהג כפי ההוראות דלהלן:
בחמשת הימים הראשונים – יקח את האנטיביוטיקה ביו"כ בלי אכילה ושתייה לפניה, משום שרוב סוגי האנטיביוטיקה אינם מחייבים אכילה ושתיה [למעט סוּלְפָה ודוֹקְסִילִין, שצריך לאכול לפני שנוטלים אותם, ולכן מי שנוטל כדורים אלו – אם יכול לדלג על מנה – ידלג, ואם חייב לקחת ביום כיפור – יכול לקחת את הכדור עם פחות מכשיעור].
לאחר חמישה ימים, אם אין חום ומרגיש טוב – באופן כללי, ההוראה היא לקחת לפני הצום ואחרי הצום.
ויש להבחין בין סוגי הכדורים: ישנם כדורים שלוקחים פעמיים ביום, כגון אוֹגְמֶנְטִין, ואז את הכדור שלוקחים פעמיים ביום, לוקחים כבר לפני כניסת הצום את הכדור של הלילה [אפילו שזה פחות שעות מההוראות הרגילות], ואחרי הצום לוקחים את הכדור של הצום, וארבע שעות אחרי זה לוקחים כדור נוסף [ויש אפשרות לדלג על כדור אחד, כי דילוג של פעם אחת אינו משמעותי].
ישנם כדורים שלוקחים שלש פעמים ביום, כגון צֶפוֹבִיט. ואז עד כניסת הצום לוקחים את הכדור השני של אותו יום, את הכדור השלישי של אותו יום מדלגים, ובצום לא יקח כדורים, ויקח במוצאי הצום כדור אחד, וארבע שעות אחרי זה כדור נוסף, ונמצא שדילג כדור אחד. ישנה אפשרות נוספת, שייקח מיד במוצאי הצום שני כדורים, וארבע שעות לאחמ"כ כדור נוסף [אפשר כך ואפשר כך, לפי רצון האדם].
משחה אנטיביוטית / טיפות אנטיביוטיות – אין זה משפיע כלל על הצום, ויצום כרגיל, ולגבי הטיפול הרפואי דינו כמו בשבת.
דלקות
בכל האופנים אם יש חום 38° ומעלה, ישתה לשיעורים.
אם יש חום 38° ומעלה – ישתה לשיעורים.
אם הדלקת עם חום 38°, ישתה לשיעורים.
אם מטופל באנטיביוטיקה – דינו כמו שנתבאר בדיני אנטיביוטיקה.
אם מטופל בטיפות – אפשר לצום.
יש לשתות לשיעורים.
אם קיבל טיפול אנטיביוטי – לאחר חמישה ימים, אם אין את הסימפטומים וזה לא זיהום חוזר, יכול לצום. אך אם יש זיהום חוזר – יש לשתות לשיעורים בכל אופן.
אם סובל מקוצר נשימה, ישתה לשיעורים.
אם יש חום מעל 38° – ישתה לשיעורים.
אם אין חום, וכבר מטופל 5 ימים באנטיביוטיקה ומרגיש טוב – יכול לצום אם אין קשיים בנשימה.
דלקת ריאות חריפה – אוכל ושותה כרגיל. לאחר שחלפה הדלקת החריפה – תלוי במצב החולה.
בדלקת כרונית (מטופל בסטרואידים/תרופות ביולוגיות) – בד"כ יכול לצום, כשאינה זיהומית או מלווה בחום.
אך אם הדלקת מלווה בחום גבוה – ישתה לשיעורים.
דלקות שלוקחים סטרואידים
חולים בדלקות (דלקת קרום הלב, דלקות פרקים, מחלות מְעִי דלקתיות, מחלות אוֹטוֹאִימוּנִיּוֹת, אסטמה חריפה) שלוקחים סטרואידים – יכולים לצום אם הם מאוזנים, ויקחו את התרופה במוצאי הצום.
בעיות בתפקוד בלוטת התריס
יתר / תת פעילות בלוטת התריס – אם הוא מאוזן, יצום כרגיל. אם אינו מאוזן לגמרי – ישתה לשיעורים.
אם ה- T3 והT4 תקינים, יצום כרגיל.
אם הם מוגברים במידה קלה, ישתה לשיעורים
ואם יש תִּירֵאוֹטוֹקְסִיקוֹזִיס – צריך לאכול כרגיל
המחלה הידועה
חולי סרטן, עד חמש שנים מהטיפולים / הניתוחים, אף שעברו את המחלה – אוכלים ושותים כרגיל.
יברר אצל רופא.
אם הגידולים גורמים לירידה ברמת הסוכר והדם (למשל בלבלב) – אוכל ושותה לשיעורים, ואם יש חשש היפו – אוכל ושותה כרגיל.
כליות (נֶפְרוֹלוֹגְיָה)
אם בהימנעות משתיה יש כאבים / חום / דימומים / זיהום – ישתה לשיעורים.
אם יצאה האבן, ורואים בהדמיה שאין אבנים – יצום.
אבני יציקה – אם לא היו בעבר זיהומים או תופעות אחרות, יכול לצום.
ישתה לשיעורים 300-400cc, וישלים את השאר [עד 700 סמ"ק] במוצאי הצום.
אדם שתרם כליה, או שנולד עם כליה אחת, או שכליה אחת נפגעה והוסרה עקב מחלה – בשנה הראשונה אחר ההסרה / התרומה, ישתה לשיעורים.
לאחר שנה, אם מתפקד תקין ואין סכנה – יכול לצום.
מושתל כליה לעולם אינו צם כרגיל, ויש לשתות לשיעורים ליטר וחצי [וישלים את הכמות היומית במוצאי הצום]. אך אם אינו מרגיש טוב לפעמים צריך לשתות כרגיל.
אי ספיקת כליות (קְרֵאָטִינִין לא תקין)
אם הערכים הם 1.6 ומעלה – חייבים שתיה לשיעורים, כמות של 800 סמ"ק, וישלים עד 2 ליטר במוצאי הצום.
ישתה לשיעורים
לוּפּוּס נֶפְרִיטִיס [זאבת בכליות]
ישתה לשיעורים
ניתוחים (כירורגיה)
ניתוחים גניקולוגים
להלן יתבאר חילוק בין ניתוח קל לניתוח בינוני. שהעוברת ניתוח קל – עד שלושה ימים מהניתוח תשתה לשיעורים, לאחר שלושה ימים תצום כרגיל. והעוברת ניתוח בינוני – עד שבעה ימים מהניתוח תשתה לשיעורים, ולאחר שבעה ימים תצום כרגיל
כריתת רחם (ניתוח בטן או וגינלי)
דינה כניתוח בינוני
דינה כניתוח קל
היא פעילות כירוגית מרפאתית- ואין מניעה לצום (גם אם נעשה בערב הצום).
דינה כניתוח בינוני
דינה כניתוח בינוני
אם היא מניקה, דינה ככל מינקת שדינה התבאר בשלוחת מינקת.
ניתוח קיצור קיבה
דינו כעובר ניתוח קל, שעד שלושה ימים מהניתוח ישתה לשיעורים, לאחר שלושה ימים יצום כרגיל.
קיצור קיבה – שרוול /בריאטרי/מיני מעקף
עד חצי שנה מהניתוח, יאכל וישתה לשיעורים.
לאחר מכן – תלוי במצבו, שאם עדיין מתקשה באכילה ושתיה- ישתה לשיעורים. אך אם יכול להכין את עצמו טוב לצום בשתיית ליטר וחצי נוזלים, יצום אם מרגיש טוב.
שאר ניתוחים
כאשר מדובר בפעילות כירוגית בלבד, כגון צפורן, פצע, שומא – אם המנותח משתחרר באותו היום מבית החולים – יצום כרגיל.
אך כאשר מדובר בניתוח ממש, יש להבחין בין 3 סוגי ניתוחים (תחילה ייאמר דין הניתוח, ולאחמ"כ יובאו פירוט שמות הניתוחים):
העובר ניתוח קל – עד שלושה ימים מהניתוח ישתה לשיעורים, לאחר שלושה ימים יצום כרגיל
העובר ניתוח בינוני – עד שבעה ימים מהניתוח ישתה לשיעורים, לאחר שבעה ימים יצום כרגיל
העובר ניתוח קשה – עד שלושים ימים מהניתוח ישתה לשיעורים, לאחר שלושים ימים יצום כרגיל
ניתוח קל: פיסורה, הוצאת ורידים (דָּלִיּוֹת) מהרגליים, קשירת טחורים, כריתת/בִּיּוֹפְסְיָת שד פשוטה כאשר ההרדמה היא מקומית/סְפִינָלִית – דינו כעובר ניתוח קל, אך אם נעשה בהרדמה מלאה, דינו כניתוח בינוני, שיבואר להלן.
ניתוח שבר בקע כשהוא לַפָּרוֹסְקוֹפִּי – דינו כניתוח קל
ניתוח בינוני:כריתת אפנדיציט / כיס מרה לא דלקתיים, פרוסטטה (ערמונית), ניתוח לאיחוי שבר ביד / ברגל, ניתוחים שנעשו בלַפָּרוֹסְקוֹפְּיָה ללא פתיחת בטן, ניתוח טחורים פנימי כשהוא בהרדמה, ניתוח שבר בניתוח פתוח, ניתוחים אורטופדיים בינונים (כגון ניתוח קיבוע עם פלטינות לאחר שבר) בתנאי שלא התפתחו סיבוכים – כל אלו דינם כניתוח בינוני.
ניתוח קשה:כל ניתוח הכולל פתיחת ראש, הוא ניתוח קשה
וכגון ניתוח להסרת גידול פנימי (שפיר, אם הוא לא שפיר ראה בשלוחת דיני המחלה הידועה), ניתוחי מעיים, כריתת כיס מרה דלקתי או נמקי, כריתת אפנדיציט דלקתי / אבסס / עם פריצה, דלקת פנימית קשה עם זיהום, אולקוס, פרפורציה, ניתוחי כליות, ניתוח הִיפּוֹפִיזִי או הִיפּוֹתָלָמוּס, ניתוח סְטוֹמָה של המעי הגס, ניתוח קרוהן / כריתת מעי, ניתוח קילה כשיש כליאה, ניתוחים אורטופדיים קשים [שהוא ניתוח שבר באגן הירכיים או החלפת מפרק הירך/הברכיים].
אורולוגיה
אם הדימום נראה בעין רגילה – יש לשתות לשיעורים.
אם הדימום נראה רק בבדיקות מעבדה – יצום כרגיל.
אם יש שארית שתן בינונית או גדולה / דימומים / זיהומים – ישתה לשיעורים.
אם אין זיהומים קודמים, ואין שארית שתן – יצום, אך יגביר את כמויות השתיה מספר ימים לפני הצום.
אם יש זיהומים / דימומים / סתימות חוזרות / משקעים בשלפוחית או בשקית / חוסר בכמות מתן שתן – ישתה לשיעורים.
אם אין אחד מהנ"ל, ויש כמות שתן רגילה, אף שיש ערמונית מוגדלת – יכול לצום עם השגחה.
דינו התבאר בשלוחת בעיות בכליות (דין אבנים בכליות).
בבעיה מקומית – בד"כ יכול לצום.
אם עבר ניתוח – דינו כניתוח בינוני (וכמבואר בשלוחת ניתוחים, שעד שבעה ימים מהניתוח ישתה לשיעורים, לאחר שבעה ימים יצום כרגיל).
אם מתפשט – דינו ככל סרטן, והתבאר בשלוחת דיני המחלה הידועה.
לב (קרדיולוגיה)
לטרשת עורקים (אַנְגִינָה פֶּקְטוֹרִיס) הקש 1, להתקף לב (אוטם שריר הלב) הקש 2, לאי ספיקת לב הקש 3, להפרעות קצב לב הקש 4, לפרפור פרוזדורים הקש 5, לניתוח מעקפים הקש 6, לצינתור הקש 7, לקוצב לב הקש 8, לניתוח לב פתוח הקש 9, להשתלת מסתם הקש 10, למומים בלב הקש 11
טרשת עורקים (אַנְגִינָה פֶּקְטוֹרִיס)
בדרגה קלה (כאבים קלים לעיתים רחוקות, ומאוזן עם מעט תרופות) – יצום, ויקח את התרופות הנצרכות לו.
בדרגה בינונית (כאבים אף במאמץ בינוני יותר מפעם בשבוע, חסימה מפושטת של כלי הדם, ומטופל בתרופות) – ישתה לשיעורים, ואם יש צורך אף יאכל לשיעורים.
בדרגה קשה (כאבים חזקים ומתמשכים אף במאמץ קל, יותר מפעם ביום, הכאבים גם במנוחה, ומקבל כמה סוגי תרופות ובמינון גבוה) – אוכל ושותה כרגיל.
התקף לב (אוטם שריר הלב)
לאחר התקף לב קל – עד שנה לאחר ההתקף, ישתה לשיעורים. לאחמ"כ, אם חזר לפעילות מלאה, צם כרגיל.
לאחר התקף לב קשה – עד שנתיים לאחר ההתקף ישתה לשיעורים. לאחר שנתיים, אם אין בעיות של לחץ דם, סכרת, אי ספיקת לב – יכול לצום.
אי ספיקת לב
אם לוקח פוּסִיד – בכל אופן ישתה לשיעורים.
כשאינו לוקח פוּסִיד, יש להבחין בין הדרגות השונות:
אם זו ספיקת לב קלה [עם EF מעל 30%, ומאוזן בתרופות, ומתפקד כרגיל אך אסור לו מאמץ מוגבר] – יצום, ויקח את התרופות, ולפעמים אפשר לשנות ע"פ רופא את התרופות ולקחת אחת בתחילת הצום ואחת בגמר הצום.
אם זה ספיקה בינונית – צריך לנוח. לאחר מאמץ בינוני – שותה לשיעורים, ואם יש צורך גם יאכל לשיעורים.
אם זו ספיקה קשה [עם EF מתחת 30%, והחולה מטופל עם קוֹנְבֶּרְטִין / קָפוֹטֶן / פוּסִיד / אוקסר / דימיטון – ישתה לשיעורים ואם יש צורך גם יאכל לשיעורים.
ואם זה קשה ביותר (כחשון קרדיאלי) – אוכל ושותה כרגיל.
הפרעות קצב לב
אם סבל בעבר מהפרעות קצב מסכנות חיים (v.f v.t) – ישתה לשיעורים, ואם יש צורך גם יאכל לשיעורים.
אם לא סבל בעבר מהפרעות קצב מסכנות חיים, ומאוזן היטב עם תרופות, ובדיקת הוֹלְטֶר – יכול לצום, אך אם סובל כעת מהפרעות, ישתה לשיעורים.
אם לוקח קרדילוק להפרעות בקצב הלב – יקח את הכדור ביו"כ, ואפשר לקחתו ללא אוכל.
פרפור פרוזדורים
ללא אירוע נוירולוגי – יצום.
לאחר אירוע נוירולוגי (הפרעות בדיבור, חולשה בגפיים) – ישתה לשיעורים.
אם החולה מאוזן תקופה ארוכה (תרופתית / בעקבות פרוצדורה), אין לו התקפים ומצבו יציב – יכול לצום.
אם אינו מאוזן, וסובל מהתקפים שכיחים / דופק מהיר / או מדללי דם – אסור לצום.
ניתוח מעקפים
עד חודש – אוכל ושותה כרגיל.
מהחודש השני עד שנה – שותה לשיעורים.
לאחר שנה – אם הכל תקין, יצום כרגיל.
צינתור
צינתור אבחנתי [שרק שולל בעיה קרדיאלית] – בתוך שלשה ימים יש לשתות לשיעורים. לאחר שלושה ימים יכול לצום.
לאחר צינתור רגיל [שנעשה לאחר ביצוע בלון / הכנסת מסתם / החלפת מסתם / פתיחת חסימות / קידוחים לניקוי הדפנות] – עד שנה לאחר הצינתור ישתה לשיעורים. צינתור עם סטנט [צינתור שמכניסים בו תומך סטנט רגיל / סטנט חדש שמשחרר תרופה] – עד שנה ישתה לשיעורים.
קוצב לב
בתוך 3-7 ימים מההשתלה – ישתה לשיעורים, ואם יש צורך גם יאכל לשיעורים.
לאחר מכן יצום כרגיל אם מרגיש טוב.
ניתוח לב פתוח
עד חודש – אוכל ושותה כרגיל
עד שנה מהניתוח – ישתה לשיעורים
לאחר שנה – יצום כרגיל אם מרגיש טוב.
השתלת מסתם
מלאכותי – בד"כ אינו יכול לצום, כיון שלוקח נוגדי קרישה.
ביולוגי – בתוך 3-6 חודשים אינו יכול לצום, כיון שלוקח נוגדי קרישה.
מומים בלב
חולה הסובל ממומים בלב, אם מצבם יציב ואין להם אי ספיקת לב – יכול לצום.
אם סובל ממום בלב כחלוני – אסור לצום.
מיגרנה
אם התחילו כאבי ראש – יצום כרגיל, ויכול לקחת תרופות למיגרנה בלי מים, ואם אינו יכול לקחת בלי מים יקח עם מעט מים מרים (כלומר, שימרר את המים ע"י מלח או כמה שקיות תה ללא סוכר). כמו כן, יכול לקחת ביו"כ כדורים למניעת מיגרנה.
אם מרגיש ערפול / טשטוש / חולשה חזקה / סחרחורת / שחור בעיניים – ישתה לשיעורים, ואם לא די בכך ישתה עם הפסקה, ואם לא די בכך, ישתה כרגיל.
אם מתחיל להקיא – יאכל וישתה כרגיל, ויקח תרופות להקלת הכאבים עד שמוקל לו, ואז אם מרגיש טוב, ישתה לשיעורים.
אם יודע שהמיגרנה גורמת לו להקאות – יכול להתחיל לשתות לשיעורים אף לפני שהמיגרנה מתחילה.
בכאב חזק הבא בבת אחת כמו ברק – יש להתפנות מיד לבית החולים.
חום, הקאות, שלשולים ושושנה
חום
חום של 38 מעלות, יקח תרופה להורדת חום (באופן המבואר בשלוחת דיני נטילת תרופות בצום). ואם החום לא יורד, ישתה לשיעורים.
[בכל מקרה של חום – מותר לשבת בתוך מים פושרים כדי להוריד את חום הגוף].
שלשול/הקאות/קלקול קיבה
אם הם נמשכים באופן שיכול לגרום להתייבשות [למשל אם מרגיש חולשה, סחרחורות, מיעוט מתן שתן 6-8 שעות, חום גבוה] – ישתה לשיעורים לעיתים קרובות.
כמו כן אם השלשול עם דם או במצב חריף (מעי רגיז) – ישתה לשיעורים.
בכל האופנים הנ"ל אם יש אפטיות או ערפול – ישתה כרגיל עד שיחזור למצב הרגיל.
כמו כן יש לציין שאחרי הקאה – יכול לשטוף את הפה, כיון שהיא רחיצה כדי להסיר לכלוך [ויטה ראשו למטה כדי שלא יבלע מים] .
עוד יש לדעת, שאפשר לטפל בהקאות ע"י טיפולים מונעים (למשל כדור נקסיום) כמה ימים לפני יו"כ.
שושנה
אם יש חום, ישתה לשיעורים.
אם אין חום, ומרגיש טוב, ומטופל באנטיביוטיקה כבר 5 ימים – יכול לצום. אם לא עברו 5 ימים, וחלש [למרות שאין חום], והזיהום עדיין לא השתפר משמעותית – ישתה לשיעורים.
נוירולוגיה
אירוע מוחי
אחרי אירוע קל (אירוע חולף או חולשה קלה באחת הגפיים שאינה מגבילה בתפקוד השגרתי) – עד שלשה חדשים ישתה לשיעורים 1000-1200cc, וישלים את השאר [עד 2 ליטר] במוצאי הצום, ואם יש צורך גם יאכל לשיעורים.
אחרי אירוע בינוני – עד שישה חודשים ישתה לשיעורים 1000-1200cc, וישלים את השאר [עד 2 ליטר] במוצאי הצום, ואם יש צורך יאכל לשיעורים.
אחרי אירוע קשה (למשל חולשה קשה, שיתוק מלא של גפה, פגימה קשה ביכולת הדיבור, וכן הפרעה משמעותית בבליעה או בשיווי משקל) – עד שנים עשר חודשים ישתה לשיעורים 1000-1200cc, וישלים את השאר [עד 2 ליטר] במוצאי הצום, ואם יש צורך גם יאכל לשיעורים.
אפילפסיה
אחרי אירוע יחיד – אם עברה תקופה מההתקף והחולה מקבל טיפול תרופתי מינימלי – בדרך כלל יכול לצום.
אם יש כמה התקפים בחודש – ישתה לשיעורים.
אם יש אירוע פעם בחצי שנה – יכול לצום אם לא היה אירוע בתקופה האחרונה, ויקח את התרופות כרגיל.
אם החולה עבר תקופה ארוכה ללא התקפים, ונמצא יציב בבדיקות EEG – יכול לצום, אך אם לא עבר את הבדיקה ישתה לשיעורים.
[בעת ההתקפים אוכל ושותה כרגיל].
פרקינסון
בתחילת המחלה – אם מטופל בכדורים במינון רגיל, יכול לצום ויוותר על התרופה.
במצב בינוני – אם מצב החולה יציב והוא לוקח תרופות עד 4 פעמים ביום, ישתה לשיעורים, וכן אם מטופל בדּוֹפִּיקָר במינון גבוה – ישתה לשיעורים, וכן אם סובל מלחץ דם לא יציב – ישתה לשיעורים.