הלל בראש חודש – דינים כלליים

בראש חודש אומרים חצי הלל [למעט ר"ח טבת, שאומרים הלל שלם משום חנוכה]. בני ספרד אומרים אותו בלי ברכה, ובני אשכנז מברכים.

יש לומר הלל בציבור, אך ניתן לאומרו גם ביחידות. איש או אשה אשכנזים האומרים הלל ביחידות, יברכו לפני הלל ולאחריו.

נשים פטורות מהלל בר"ח, כי זו מצוות עשה שהזמן גרמא, אבל רשאיות לאמרו.

אומרים הלל בעמידה. חולה או חלש שקשה לו לעמוד רשאי לשבת.

מותר לשיר את קטעי ההלל, אך אין לומר הלל עם כלי נגינה בבית הכנסת.

הלל בראש חודש – זמן אמירת ההלל, דין מי שהתאחר באמירתו, ואכילה לפניו

לכתחילה אומרים הלל מיד לאחר שמונה עשרה של שחרית [מבלי להפסיק בין שמו"ע להלל]. לאחר ההלל קוראים בתורה ומתפללים מוסף.

בדיעבד אפשר לומר הלל בברכה כל היום, עד השקיעה. אך מהשקיעה עד צאת הכוכבים אומרים ללא ברכה, לא לפניו ולא לאחריו.

מי שלא התפלל שחרית עד חצות, או ששכח יעלה ויבוא בשחרית ונזכר אחרי חצות, מתפלל בסדר הזה: מנחה, תשלומין לשחרית, ואחר כך הלל ומוסף [אם מתפלל תשלומין מפני ששכח יעלה ויבוא, ונזכר רק לאחר שכבר התפלל מוסף, יתפלל בתנאי של נדבה]. אם כבר אמר הלל, לא צריך לחזור לומר הלל שוב.

כשם שאסור לאכול לפני שחרית, כך אסור לאכול לפני הלל. רק אדם חלש שמותר לו לטעום לפני שחרית, מותר גם לטעום לפני הלל. לנשים אפשר להקל בכך, וכפי שמקלים להן לאכול לפני שחרית.

הלל בראש חודש – דיני אבל

בבית האבל אומרים הלל כשהאבל אינו בחדר – או שהאבל יצא מהחדר, או שהמתפללים יעברו לחדר אחר.

אם היום השביעי של השבעה חל בר"ח, מקימים את האבל אחרי חזרת הש"ץ של שחרית, כדי שיאמר הלל עם הציבור.

אבל תוך י"ב חודש, יש נוהגים שעולה ש"ץ עד הלל, ויש נוהגים שלא עולה כלל.

השוכח 'יעלה ויבוא' בברכת המזון

א. השוכח יעלה ויבוא בברכת המזון, יצא יד"ח ואינו חוזר.

ב. אם נזכר לפני שהתחיל ברכת הטוב והמטיב, לבני אשכנז יאמר "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם, שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון", וימשיך ברכת הטוב והמטיב כרגיל. ולבני ספרד יאמר [בלי שם ומלכות] "ברוך אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון", וימשיך ברכת הטוב והמטיב כרגיל. אך אם נזכר לאחר שהתחיל כבר ברכת הטוב והמטיב, לא יחזור, אלא יסיים כרגיל.

ג. אם נזכר לאחר שאמר את שם השם שלפני 'בונה ברחמיו ירושלים', לא יאמר "למדני חוקיך", אלא יסיים את הברכה, ולפני ברכת הטוב והמטיב יאמר את הנוסח המוזכר בסע' הקודם.

השוכח 'יעלה ויבוא' בתפילת ערבית

א. השוכח יעלה ויבוא בתפילת ערבית, יצא יד"ח ואינו חוזר.

ב. אם נזכר לאחר שאמר את שם השם שלפני 'המחזיר שכינתו לציון', לא יאמר "למדני חוקיך", אלא יסיים את הברכה וימשיך כרגיל [ולא מזכיר כלל יעלה ויבוא].

ג. אם נזכר לפני שאמר את שם השם, יחזור ל"אלוקינו ואלוקי אבותינו יעלה ויבוא", וימשיך כרגיל.

השוכח יעלה ויבוא בשחרית ומנחה ונזכר באמצע שמו"ע

אם נזכר באמצע אמירת 'ותחזינה עינינו' לפני שאמר שם השם שבחתימת הברכה, יחזור ל'יעלה ויבוא'.

אם נזכר לאחר שאמר 'ברוך אתה השם' אך עדיין לא אמר 'המחזיר' – יחתום 'למדני חוקיך' ויחזור ל'אלוקינו ואלוקי אבותינו יעלה ויבוא', וימשיך כרגיל 'ותחזינה עינינו וכו".

אך אם כבר התחיל לומר 'המחזיר', יחתום הברכה, ואז יאמר 'יעלה ויבוא', ולאחר 'יעלה ויבוא' ימשיך 'מודים אנחנו לך וכו".

אם נזכר לאחר שהתחיל 'מודים' חוזר ל'רצה'.

אם סיים תפילתו, כלומר שאמר את ה'יהיו לרצון' השני, ולא תכנן לומר עוד בקשות, אפי' אם עדיין לא פסע – חוזר לראש התפילה. אך אם אומר בקשות לאחר התפילה, כל עוד שלא סיים לומר את הבקשות, נחשב שלא סיים את התפילה, וחוזר לרצה.

השוכח 'יעלה ויבוא' בתפילת שחרית, ונזכר לאחר שסיים שמו"ע

א. הזכרת יעלה ויבוא בתפילת שחרית מעכבת, ולכן אם שכח וסיים את התפילה, צריך לחזור ולהתפלל. ואף אם עבר סופ"ז תפילת שחרית, יחזור ויתפלל שחרית עד חצות. אך אם נזכר לאחר שכבר התפלל מוסף, יחזור ויתפלל עם תנאי של נדבה [כלומר, שיתנה שתפילה זו תהא או בתור תפילת שחרית או בתור תפילת נדבה]. ובשבת, שלא מתפללים תפילות נדבה, יחזור ויתפלל בלא תנאי.

ב. אם נזכר לאחר חצות, יתפלל תפילת תשלומין לאחר תפילת מנחה [וכאמור, אם כבר התפלל מוסף, יתפלל תפילת תשלומין עם תנאי של נדבה].

ג. אם נזכר לאחר חצות, ועדיין לא התפלל הלל ומוסף, סדר תפילותיו הוא: תפילת מנחה, תפילת תשלומין, הלל ומוסף.

דיני תפילת שחרית לאחר חצות בראש חודש

מאחר ואין אפשרות להתפלל תפילת שחרית לאחר חצות היום, לפיכך אדם שלא התפלל שחרית ביום ראש חודש עד חצות צריך לומר רק את הדברים הבאים:

בני אשכנז מברכים רק על הציצית והתפילין, וכן מברכים ברכות התורה. כמו כן אינם מברכים את כל ברכות השחר אלא רק ברכות שלא עשני גוי.. עבד..  ואשה בלבד. אך יש מבני ספרד שאומרים את כל ברכות השחר כרגיל.

כמו כן קוראים קריאת שמע עם תפילין, ומתפללים פעמיים תפילת שמו"ע [הראשון לשם מנחה והשני לשם תשלומין על שחרית]. ולאחמ"כ יאמר הלל ומוסף.

אסור לאכול לפני תפילת מנחה ותשלומין, וכן לפני הנחת תפילין, ודינם שווה לדין אכילה לפני תפילת שחרית.

יש לציין שתפילת תשלומין נאמרה רק כאשר הייתה סיבה שבגללה לא התפלל בזמן, אפילו אם הוא פשע והיא אינה סיבה מוצדקת [וכגון שהלך לישון בשעה מאוחרת וידע שלא יקום בזמן], אך אם לא התפלל במזיד, אין לו תשלומין.

אם היה ער כל הלילה: ניתן לשמוע את כל ההלכות בשלוחה 55.

השוכח 'יעלה ויבוא' בתפילת מנחה, ונזכר לאחר שסיים שמו"ע

א. הזכרת יעלה ויבוא בתפילת מנחה מעכבת, ולכן אם שכח וסיים את התפילה, צריך לחזור ולהתפלל.

ב. אם נזכר שלא אמר יעלה ויבוא תוך 13 וחצי דקות לאחר השקיעה, אם יכול לסיים תפילתו עד זמן זה, יחזור ויתפלל בזמן זה.

ג. אם נזכר לאחר זמן זה, אזי תלוי: אם גם הלילה הבא ר"ח, יתפלל תפילת תשלומין לאחר תפילת ערבית. אך אם הלילה הבא כבר אינו ר"ח, יתפלל תפילת תשלומין לאחר תפילת ערבית, עם תנאי של נדבה [כלומר, שיתנה שתפילה זו תהא או בתור תפילת מנחה או בתור תפילת נדבה]. ובשבת, שאין תפילות נדבה, לא יחזור ויתפלל.

המסופק אם אמר יעלה ויבוא בשחרית או במנחה

אם יותר נראה לו שאמר, אינו חוזר. אם יותר נראה לו שלא אמר, חוזר. אם הספק שקול, דינו כדלהלן:

אם בשעת התפילה או לפניה היה בדעתו לומר, והספק נתעורר לו זמן רב לאחר התפילה – אינו חוזר.

אם בשעת התפילה או לפניה לא היה בדעתו לומר, והספק נתעורר לו מיד לאחר התפילה – חוזר לראש.

אך אם היה בדעתו לומר והספק נתעורר מיד לאחר התפילה, או שלא היה בדעתו לומר והספק נתעורר לו זמן רב אחרי התפילה, יחזור ויתפלל ויתנה שאם אינו מחויב לחזור ולהתפלל, תהא תפילתו נדבה. ובשבת, שאין תפילות נדבה, אינו חוזר ומתפלל.

סעודה בכניסת ראש חודש

בערב ראש חודש, נכון להימנע מלאכול כזית פת לאחר השקיעה קודם צאת הכוכבים, בכדי שלא להיכנס לספק יעלה ויבוא. אך שאר מאכלים [אפי' מיני מזונות] אפשר לאכול. בישיבות וכיו"ב שקשה יותר להקפיד על כך, אפשר לאכול פת גם לאחר השקיעה.

אם אכל כזית פת לאחר השקיעה, לפני צאת הכוכבים – לא יזכיר יעלה ויבוא.

אך אם המשיך בסעודתו ואכל כזית פת לאחר צאת הכוכבים [כלומר, לאחר 13 וחצי דקות שלאחר השקיעה, אפי' אם התחיל לפני השקיעה] – יזכיר יעלה ויבוא.

סעודה שלישית בערב ראש חודש

האמור בסעיף הקודם, שנכון להימנע מלאכול כזית פת לאחר השקיעה, נוהג גם בסעודה שלישית בשבת ערב ר"ח, שנכון להימנע מלאכול כזית פת לאחר השקיעה, בכדי שלא להיכנס לספק האם צריך לומר "רצה והחליצנו" וגם "יעלה ויבוא". אך מאכלים אחרים [ואפי' מיני מזונות] אפשר לאכול, כאמור בסעיף הקודם.

אם אכל כזית פת בסעודה שלישית לאחר השקיעה קודם צאת הכוכבים [כלומר שאכל תוך 40 דקות לשקיעה] – לא יזכיר יעלה ויבוא, אלא רק "רצה והחליצנו".

אך אם אכל כזית פת לאחר 40 דקות שלאחר השקיעה, דעת המשנ"ב שיאמר רק "יעלה ויבוא". בני עדות המזרח נוהגים לומר רק "רצה והחליצנו". ורבים מקהילות החסידים נוהגים כדעת שו"ע הרב לומר גם "רצה והחליצנו" וגם "יעלה ויבוא".

סעודה ביציאת ראש חודש

במוצאי ראש חודש, אם אכל כזית פת לפני השקיעה, או אפילו אם התחיל סעודתו לאחר השקיעה ואכל כזית פת תוך 13 וחצי דקות לשקיעה, אע"פ שמברך ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים [ואף אכל פת לאחר צאת הכוכבים] – יזכיר "יעלה ויבוא".

אך אם התחיל סעודתו לאחר השקיעה, ולא הספיק לאכול כזית פת תוך 13 וחצי דקות שלאחר השקיעה – לא יזכיר "יעלה ויבוא".