דיני תספורת, גילוח, ונטילת ציפורניים בראש חודש
הנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד לא יסתפרו, יתגלחו או ייטלו ציפורניהם בראש חודש.
דין זה נוהג בין בליל ר"ח ובין ביום ר"ח, ובחודשים שר"ח הוא יומיים – דין זה נוהג בשני הימים.
גם כאשר ראש חודש חל בערב שבת, אסור להסתפר ולהתגלח בערב שבת, אלא יש להקדים זאת ליום חמישי עד השקיעה. אמנם את נטילת הציפורניים יקדים לכתחילה ליום רביעי עד השקיעה [כיון שבדר"כ אסור ליטול ציפורניים ביום חמישי ללא סיבה], אך אם לא נטל, יטול ביום חמישי עד השקיעה.
יש מקלים שנשים אינן בכלל האיסור, ולפיכך בשעת הצורך מותר להן להסתפר ולהוריד שיער, וכן ליטול ציפורניים.
דין קטן כדין גדול, ולכן אסור לספר קטן, וכן אסור ליטול את ציפורניו, אלא אם יש חשש שישרוט את עצמו.
מי שאבותיו לא נהגו במנהגים אלו, אינו מחויב בהם.
דינים אלו אמורים בכל האופנים, גם אם הוא במצב שזקוק מאד להתגלח או ליטול ציפורניים. במקום צורך גדול, כגון בחור בשידוכים הנמצא בפגישות וצריך להתגלח, ניתן לעשות התרת נדרים. אופן התרת נדרים מבואר בשלוחה 61.
דיני כיבוס ותפירה בראש חודש
נשים רבות נוהגות שלא לתפור בראש חודש [ואפי' תפירת כפתור ומכפלת אסורה, אא"כ תעשה זאת בשינוי], וכן נוהגות שלא לכבס בראש חודש, אך אפשר שהאישה תכין את הבגדים לכביסה, והאיש יכניסם למכונה ויפעיל.
גיהוץ מותר בראש חודש.
נשים שאין להן מנהג אבות בזה, יקבלו על עצמן את אחד משני האיסורים הנ"ל, או שלא לכבס בראש חודש, או שלא לתפור בראש חודש.
אישה התופרת לפרנסתה, מותרת לעבוד בראש חודש.
דין קריעה בכותל ובירושלים בראש חודש
דיני הקריעה בכותל המערבי ובירושלים נוהגים בראש חודש כבכל השנה כולה. פרטי הדינים מבוארים בשלוחה 40.
דין ריבוי סעודה בראש חודש
טוב לאכול פת לשם סעודת ראש חודש אך אינו חיוב.
מצוה להרבות בסעודה בראש חודש, ודי להוסיף מאכל אחד יותר ממה שרגילים לאכול בכל יום. ואף בראש חודש שחל בשבת, יוסיף מאכל נוסף מעבר לתבשילי השבת הרגילים.
דינים נוספים
חיוב שמחה בראש חודש – נחלקו הראשונים אם יש חיוב שמחה בראש חודש [דעת היראים (סי' רכז) והרי"ץ גיאת (שערי שמחה הל' אבל עמ' נט, הובא בטור או"ח סי' תכ) שיש חובה, אולם ברש"י (תענית טו: ד"ה ואם התחילו) מבואר שאין דין שמחה (ועי"ע ברכות מט.)].
עלייה לקבר בראש חודש – לא עולים (עיין ב"י ובאר הגולה יו"ד סי' שדמ בשם הכל בו).
הספד – אסור להספיד בר"ח (מו"ק כח:, שו"ע או"ח סי' תכ ויו"ד סי' תא).
תחנון – לא אומרים תחנון בראש חודש (סי' קלא).
סליחות ותחנונים – לא מבקשים סליחות ותחנונים (מג"א סי' תקפא).
תפילות ובקשות – תפילות ובקשות מותר בר"ח (כן מוכח מברכות כא וירושלמי ברכות פ"ה ה"ב, ועי' ירושלמי שבת פט"ו ה"ג)
בכי – אסור לבכות בראש חודש (יוסף אומץ לחיד"א סי' כא, הובא בכה"ח סי' תקנא ס"ק רכג).
תיקון חצות – אומרים רק תיקון לאה ולא אומרים מזמור כ ואומרים מזמור נא
תענית – אסור להתענות בר"ח (תענית טו: שו"ע סי' תקע)
וידוי – לא אומרים וידוי בר"ח (ע"פ ארחות חיים לרא"ש שמתוודים כל לילה לפני השינה, חוץ מהימים שאסורים בהספד ותענית. וכ"כ בפתח הדביר סי' רפ שבימים שלא אומרים תחנון, לא אומרים וידוי בק"ש שעל המטה, ועי' כה"ח סי' תקנא ס"ק רכג. אולם מבואר בשדי חמד אסיפת דינים מערכת ו אות ג (דף קצו:) שמי שרוצה לומר וידוי שנתעורר בלבו לשוב אל ד', מותר לומר, וכמו שחתן אומר וידוי במנחה ערב חופתו גם בר"ח, כמבואר בפת"ש אבה"ע סי' סא).
אמירת י"ג מידות בר"ח – אומרים (כמבואר במשנ"ב סי' קיז סק"ט בשם שו"ת הרא"ש כלל ד סי' י, ובשערי תשובה סי' תפח).
תהלים על חולה ונוסח "יהי רצון" שלפניו ואחריו – בשו"ת התעוררות תשובה (ח"א סי' כג) כתב שביום שלא אומרים תחנון, לא אומרים מזמורי תהלים דרך תפילה ובקשה, אלא רק דרך שבח והודאה בלי היה"ר והי"ג מדות שאחריו, וכן נראה בפמ"ג (סי' תקפא) ובמטה אפרים (שם סע' ה) ובמשנ"ב (שם סק"א). אולם יש לעיין אם כוונתם שאין לומר רק את היהי רצון שלאחר התהלים.