שינה בסוכה

א. בכל שבעת ימי הסוכות אסור לישון מחוץ לסוכה, אפילו לא שנת עראי שהיא שיעור הליכת מאה אמה – שיעור זמן של 54 שניות.

ב. אין מברכים על השינה בסוכה, אך נכון שיאכל מעט מיני מזונות קודם השינה, ואז יברך על המזונות ועל השינה [לבני אשכנז די שיאכל כביצה, אך רבים מבני ספרד מצריכים שיאכל שיעור של ד' ביצים].

ג. אף אדם נשוי החפץ לישון, חייב לישון בסוכה, ואף בשנה הראשונה לנשואיו. וטעות נפוצה היא שבשנה ראשונה יש היתר שלא לישון בסוכה, ואין כל מקור [קדום] להבדיל בין חובת שינה בסוכה בשנה ראשונה לשאר השנים.

ד. בלילה שמקיים מצוותו פטור מלישון בסוכה, ואינו חייב לחזור לסוכתו, אלא ישן בביתו עד הבוקר.

ה. טוב להחמיר שהאישה תישן בסוכה עם בעלה אך אין חובה בכך.

ו. אישה המפחדת לישון לבד בבית – אם הבעל עצמו אינו מצטער מכך, אינו בכלל פטור מצטער, אולם כאשר הבעל עצמו בצער מחמת פחדה של אשתו, יש להסתפק אם נכלל בכלל פטור מצטער, שמחד אכן יש לו צער לישון בסוכתו, אולם מאידך אין הצער מעצם הסוכה אלא מגורם חיצוני. ולהלכה נראה להקל בזה.

ז. מותר לישון תחת השולחן אם גובה השולחן הינו פחות מ-80 ס"מ.

ח. מיטת קומתיים: אם ההפרש בין מיטה למיטה הינו פחות מ-80 ס"מ, מותר לישון ב-2 המיטות.

לימוד בסוכה

הרגיל ללמוד בבית הכנסת – רשאי ללמוד בבית הכנסת.

הלומד בביתו – צריך ללמוד בסוכה (ולדעת הרבה ראשונים הוא חיוב כמו אכילה ושינה), אולם אם אין דעתו מיושבת עליו בסוכה – ילמד בבית.

הזקוק לספרים רבים בלימודו, ובסוכה אין מספיק מקום עבורם [וכן אם צריך ללכת פעמים רבות מהסוכה לספרייה וכו', והדבר גורם לו לטירחה רבה] – ילמד בבית.

רבה] – ילמד בבית.