השנה יו"ט ראשון של סוכות חל בשבת, ולדעת השו"ע כל הפסולים - כשרים השנה [מלבד אתרוג מורכב, או כשאין בו שיעור, או טבל, או הדס לא משולש]. ואף לדעת הרמ"א - אתרוג חסר, ניקב, נקלף, נפל העוקץ, ובלולב - נחלקה התיומת (עלה אמצעי פתוח) - כל אלו מעיקר הדין כשרים השנה (אמנם יש מקום להדר בכך ובפרט בעלה אמצעי פתוח…
דיני התפילה וההקפות, ותפילת גשם ישנם רבים שעושים קידוש לפני קריאת התורה, ויש יסוד לזה. בזמן ההקפות יש לעמוד, והחלשים שמקילים לשבת יש להם על מה לסמוך. כשמעבירים ספר תורה מאחד לשני - אם עושה זאת ביד אחת, יעשה ביד ימין, ואף איטר יד צריך לעשות כן. אבל אינו רוקד כרגיל בשמחת תורה, אלא הוא עושה הקפה אחת עם הספר…
טוב לשמור את הלולב ומיניו ולשורפם בשריפת חמץ. ובמקום הצורך אפשר להשליכם לאשפה בתוך שקית, ויש בזה כמה מנהגים נוספים. את הסכך יש לאחסן מרוסס בחומר הדברה ארוך טווח [כגון K2000], ולהמתין עד שיתייבש לגמרי, לאחמ"כ יאחסנו באריזה אטומה לחלוטין במקום יבש. יש לבדוק את הסכך כל שנה. השלכת סכך ודפנות אחרי החג – אין לזרוק את הסכך והדפנות במקום…
הכנות לשמחת תורה, ציפורניים, טבילה וכו' בערב שמחת תורה - מותר לשטוף את הבית כרגיל, וכן מותר להבריש כובע ולצחצח נעליים. כמו כן מותר לגהץ בגדים [אא"כ יש מנהג אחר], אך אסור ליצור קפלים חדשים. כל הנ"ל מותר בכל ימי חוה"מ. מי שנטל ציפורניו בערב סוכות [או אפי' בערב שבת שלפני סוכות, אם הוא תוך ג' ימים לחג], יכול ליטול…
רבים נהגו להוסיף בהושענא רבא מאכלים נוספים [מעבר למה שאוכלים בחוה"מ] כמו בסעודת יו"ט, וכן יש נוהגים לאכול לביבות ממולאות בשר הנקראות 'קרעפלאך', ויש מקור למנהגים אלו. לכתחילה יש לאכול [ועכ"פ להתחיל] סעודת הו"ר לפני חצות. אם לא הספיק, אפשר לאכול [ועכ"פ להתחיל] עד שעה עשירית. לאחמ"כ – מצוה שלא יאכל שיעור קביעות סעודה [דהיינו כרגילותו בחול], אלא רק מעט…
א. האשכנזים נוהגים לומר פסוקי דזמרה כבכל שבת ויו"ט, אלא שמוסיפים 'מזמור לתודה' ולא אומרים 'נשמת'. ב. נוהגים להתיר את אגד הלולב בהו"ר. יש הנוהגים להתירו קודם נטילת הלולב ויש הנוהגים לאחר הנטילה קודם הלל, ויש הנוהגים לאחר הלל קודם הושענות, ומי שאין לו מנהג יסיר את הטבעות לאחר הנטילה לפני אמירת הלל. ג. ביום הו"ר נהגו ליטול ערבה, ואף…
ממנחה של שבת פרשת האזינו יוצאים יד"ח שמו"ת של 'וזאת הברכה', אך לכתחילה נח' הפוסקים האם זמן הקריאה הוא מליל הושענא רבא או מליל שמח"ת (ואפשר לסמוך על הפוסקים הסוברים שזמן הקריאה הוא מליל הו"ר). ועפ"י הקבלה לכתחילה יש לקרוא בהושענא רבא ביום, עד כניסת החג סוף זמן קריאת השמו"ת הוא עד שגומרים לקרוא בתורה את 'וזאת הברכה'. ניתן לקרוא…
זמן הטבילה בהושענא רבא המדקדקים טובלים לפני עלות השחר, וטוב יותר לטבול מערב הו"ר כדי שילמד כל הלילה בקדושה מנהגי קריאת משנה תורה ואמירת תהלים יש הנוהגים לקרוא בליל הו"ר את חומש דברים עפ"י האריז"ל, וכך נוהגים בקהילות החסידים והספרדים. וקוראים מתוך חומש או מתוך ספר תורה שלא בציבור. המקלים לקרוא מתוך ספר תורה בציבור, יש מקור למנהגם. בקריאה זו…
דינים שונים צריך לכוון באכילתו בסוכה, לשם מצוות סוכה, וכן שציוונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וזכר לענני הכבוד שהקיפן עלינו להגן עלינו מהשרב והשמש [ולכתחילה יש לכוון כן לא רק בלילה הראשון, אלא בכל ימי החג]. בדיעבד אם כיוון רק לצאת ידי המצוה - יצא ידי חובה. ויש להקל שמי שלא כיוון במפורש לשם מצות סוכה, יצא ידי…
שיעור הגשמים הפוטר מחובת סוכה לעניין שינה – אפי' גשמים מועטים פוטרים מסוכה, ואף אם פסקו הגשמים אך עדיין נוטפים מים מהסכך, פטור משינה בסוכה. לעניין אכילה – הדבר תלוי בשיעור הגשמים בו היה עוזב את ביתו מחמתם. אם יש עננים ונראה שהולך לרדת גשם בקרוב – אינו פטור מלאכול ולישון בסוכה עד שירדו הגשמים בפועל, אך אין לברך 'לישב…
מצטער א. מצטער פטור מן הסוכה, ובתנאי שזהו צער ברמה כזו שהיה יוצא מחמתו מהחדר שנמצא בו לחדר אחר, וכן בתנאי שהוא דבר שדרך בני אדם להצטער בו. ב. בכלל מצטער הוא מי שאינו יכול לישון או לאכול בסוכה, מפני הרוח, או הקור או החום, או ריח, או זבובים ויתושים וכיוצא בזה. כמו כן אם מצטער מחמת רעש [כגון שמחת…
א. אדם שבירך 'לישב בסוכה' ולא יצא מהסוכה עד שהתחיל את הסעודה השנייה - דעת רוב הפוסקים שאינו מברך שנית 'לישב בסוכה', אולם דעת הב"ח והט"ז שמברך שנית. ולמעשה לא יברך. ב. אדם שבירך 'לישב בסוכה' וסיים סעודתו, ויצא לעסקיו או לתפילת שחרית [שהיא יציאה גמורה] - לדעת כל הפוסקים כשחוזר לסוכה לאכול בה סעודה נוספת עליו לברך שנית 'לישב…
שינה בסוכה בכל שבעת ימי הסוכות אסור לישון מחוץ לסוכה, אפילו לא שנת עראי שהיא שיעור הליכת מאה אמה - שיעור זמן של 54 שניות. אין מברכים על השינה בסוכה, אך נכון שיאכל מעט מיני מזונות קודם השינה, ואז יברך על המזונות ועל השינה [לבני אשכנז די שיאכל כביצה, אך רבים מבני ספרד מצריכים שיאכל שיעור של ד' ביצים]. אף…
אכילת פת או פת הבאה בכיסנין, או תבשיל העשוי ממיני דגן אכילת פת דגן שיש בה יותר משיעור כביצה חייבת בסוכה. בני אשכנז יברכו 'לישב בסוכה' לאחר שבירכו 'המוציא' קודם האכילה, ובבני ספרד המנהג הנפוץ הוא לברך 'לישב בסוכה' בעמידה ואח"כ להתיישב ולברך 'המוציא'. פת הבאה בכיסנין [עוגות וכדומה] דינה כדין פת, שאם אוכל ממנה יותר מכביצה חייב בסוכה. אך…
הסבר כיצד אוגדים יש לאגוד את הלולב בערב יו"ט. בשנים שיו"ט חל בשבת ניתן לאגוד לכתחילה בחול המועד. מצוה לאגוד את הלולב, ההדסים והערבות יחד בקשר גמור [קשר על קשר], ואיגוד זה ייעשה ע"י גבר שהגיע לגיל מצוות. לדעת המשנ"ב קוישלע נחשב קשר גמור, אך יש מהאחרונים הסוברים שצריך שיעשה קשר על קשר ממש, ונהגו לעשות את הקשר על קשר…
א. את ההבדלה במוצאי שבת או במוצאי יום טוב יש לעשות בסוכה. ב. אמנם יש ספק האם מברכים בהבדלה 'לישב בסוכה', ולכן נכון שלאחר ההבדלה יסעד סעודת פת [ויכול לקיים בזה גם מצוה מלכה, או לחילופין יאכל פת הבאה בכיסנין [לבני אשכנז - יותר מכביצה ולהתעכב לאחמ"כ בסוכה, ולבני ספרד - ד' ביצים], וכך ודאי צריך לברך 'לישב בסוכה', ויברך…
זמן ההדלקה וברכת שהחיינו זמן ההדלקה: יש הנוהגים להדליק נרות בערב יו"ט ויש הנוהגים להדליק ביו"ט סמוך לסעודת החג. מי שאין מנהג בידו, ידליק בערב יו"ט, ובפרט בזמננו שיש תאורת חשמל. כאשר יו"ט חל בשבת, כמובן שיש להדליק בערב שבת. ברכת שהחיינו בשעת ההדלקה: יש המברכות שהחיינו בהדלקת נרות ויש הנוהגות שלא לברך אלא לברך או לצאת בשעת הקידוש. מי…
א. מצוה להסתפר וליטול ציפורניים בערב סוכות [ומלאכות אלו, וכן כיבוס מותרות עד כניסת יו"ט כדין כל ערב שבת ולא כבערב פסח]. ב. אחר חצות היום נכון להימנע מעשיית מלאכה שאינה לצורך החג, ומכל מקום המיקל לעשות מלאכה עד שעת מנחה קטנה יש לו על מי לסמוך. אולם אחר מנחה קטנה אין לעשות מלאכה אלא הנצרכת לחג בלבד, כדין כל…
א. אין להביא לשולחן מחבתות וכלי בישול שלא רגילים להביא לשולחן. אמנם אם הסוכה מרוחקת מהמטבח, נראה שיש להתיר. ב. מותר להביא לשולחן את הסירים שרגילים בזמננו להביא לשולחן במשך השנה. כמו כן מותר להכניס קומקום ומיחם חשמלי לסוכה. ג. מותר לעשות סוכה במטבח, אף שיש שם תנורים ומקררים וכדו'. ד. מותר לחלוץ נעליים בסוכה, אך אסור סתם להשאירן בסוכה.…